איגואנה ימית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| איגואנה ימית | |
|---|---|
 |
|
| מצב שימור | |
מצב שימור: פגיע (VU) |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| קבוצה: | סאורופסידה |
| מחלקה: | זוחלים |
| סדרה: | קשקשאים |
| תת־סדרה: | לטאות |
| משפחה: | איגואניים |
| סוג: | איגואנה ימית |
| מין: | איגואנה ימית |
| שם מדעי | |
 Amblyrhynchus cristatus |
|
איגואנה ימית (שם מדעי: Amblyrhynchus cristatus) היא מין לטאה יחיד בסוגו (Amblyrhynchus) המשתייך למשפחת האיגואניים.
האיגואנה הימית אנדמית לאיי הגלפאגוס; בשל בידודם של איים אלה, האיגואנה הימית סיגלה לעצמה במהלך האבולוציה יכולות פיזיות והתנהגותיות שונות משאר הלטאות המשתייכות למשפחת האיגואניים ואלה מאפשרים לה לנהל את כל חייה בסביבה ימית, לצלול במים ולמצוא בהם ובקרבתם את מזונה. האיגואנה הימית היא היחידה ממשפחת האיגואניים המסוגלת לצלול ולשחות בדרך קבע.
תפוצתה של האיגואנה הימית מוגבלת לכל ארכילפג איי הגלפאגוס, ובית הגידול העיקרי שלה שם הוא חופיהם הסלעיים של האיים, אך היא יכולה להימצא במידה פחותה גם בביצות וחופי מונגרובים.
תוכן עניינים |
[עריכה] מראה
במהלך מסעותיו ביקר צ'ארלס דרווין גם באיי הגלפאגוס. הוא נבהל למראה בעלי החיים השונים ותיאר אותם בכתביו; כך תיאר את האיגואנה הימית:
| את סלעי הלבה השחורים פוקדות לעתים תכופות לטאות גדולות ומגושמות המעוררות גועל. הן שחורות כמו הסלעים הנקבוביים עליהם הן זוחלות ותרות אחר טרפם מהים. אני קורא להן "שדוני החשיכה". הן בלי ספק הולמות את אזור המחייה שלהם. | ||
חרף תיאורו של דרוויין לא כל האיגואנות הימיות שחורות. גבם של הפרטים הצעירים בהיר יותר, ופרטים בוגרים מסוימים אפורים כולם. הסיבה לגוונם הכהה ולעתים השחור של האיגונות הימיות היא הצורך בספיגת כמות מספקת של חום כמה שיותר מהר לאחר הגיחה מן הים (האיגואנות הימיות, כשאר הזוחלים, הן בעלות דם קר) כדי לא להיקלע למצב ארוך של עייפות ומחסור באנרגיה. האיגואנה הימית ניזונה כמעט באופן בלעדי מאצות ימיות שאותן היא מוצאת תחת המים. אצות אלו מסייעות לאיגואנה הימית להיפטר מעודפי מלח הנצברים בגופה.
גוון עורם של זכרים בוגרים משתנה במהלך עונות השנה. קיים שוני מסוים במראה ובגודל של האיגואניות הימיות באיים השונים של הגלפאגוס. בעונת הרבייה, צבעם של זכרים באיים הדרומיים של הארכיפלג יהיה רבגוני ביותר במהלך עונת הרבייה, אז עורם יעטה צבע אדמדם וכחול-ירוק, בעוד שבקרב אוכלוסיית הזכרים שבאי סנטה קרוז יהיה צבע העור חום-שחור, ובקרב אלה שבאי פרנאנדינה - אדום-חום וירוק דהוי.
גם ממדי גופה של האיגואנה מותנה בבית הגידול שלה: האיגואנות החיות באיים פרנאנדינה ואיזבלה גדולות יותר מהאיגואנות הימיות בכל שאר איי הגלפאגוס; ואילו האיגואנה הימית הקטנה ביותר נמצאת באי ג'נובסה. משקלם הממוצע של הזכרים הבוגרים עולה על 1.5 קילוגרם, ואילו אורכם מגיע ל-1.3 מטרים; אורכה הממוצע של נקבה הוא 0.6 מטרים.
[עריכה] התנהגות
בהיותה יצור פויקלותרמי (בעלת טמפרטורת גוף משתנה; "דם קר") יכולה האיגואנה הימית לבלות זמן מוגבל בלבד מתחת לפני המים הקרים, בחיפושיה אחר אצות. עם זאת, היא מסוגלת לצלול לפרקי זמן מסוימים, אף יותר מרוב הזוחלים האחרים; האיגואנה הימית מסוגלת לערוך צלילה יחידה של בין חצי-שעה לשעה בעומקים של יותר מ-15 מטרים. לאחר הצלילה, עולה האיגואנה הימית חזרה ליבשה כדי להתחמם באור השמש ו"להחזיר" לגופה את החום שאבד בצלילה.
בעת מזג אוויר קר לאורך זמן יכולת התנועה של האיגואנה הימית נעשית למוגבלת במיוחד והיא הופכת לפגיעה במיוחד לטורפים. מסיבה זו, בעת ההתחממות בשמש או כשמזג האוויר מתחיל להתקרר נוטה האיגואנה הימית להיות אגרסיבית במיוחד ביחס לגורמים אותם היא תופסת כאיומים. במהלך עונת הרבייה הזכרים נעשים לטיריטוריאלים מאוד: הם אוספים קבוצת נקבות כדי להזדווג עימן ומגנים עליהן מפני זכרים אחרים המעוניינים אף הם להזדווג.
נראה שהאיגואנות הימיות מסוגלות לשרוד תקופות רעב על ידי צמצמום ממדי גופן: בעקבות אל ניניו שגרם לצמצום ניכר באספקת האצות המהוות את עיקר מזונן של האיגואנות נצפו איגואנות מסוימות שאורך גופן קטן בכ-20%, וגדל בחזרה לאורך הנורמלי עם חידוש אספקת המזון הסדירה. אחת ההשערות היא כי בעת רעב עצמות האיגואנות הימיות נעשות קטנות יותר באופן כלשהו, משום שצמצומה של הרקמה החיבורית יכול להסביר רק צמצום של כ-10% באורך האיגואנה.
[עריכה] שימור
על פי חוקי אקוודור (שאיי הגלפאגוס שייכים לה) מהווה האיגואנה הימית מין מוגן בחוק. תופעות אל ניניו גורמות לצמצוצים תקופתיים בקרב האוכלוסייה הכללית ואחראית אף לשיעור תמותה גבוה בשל מחסור במזון וגורמים נוספים. בנוסף לכך, האיגואנה הימית מאוימת על ידי מינים אקזוטיים (מיני בעלי חיים שהובאו לאזור על ידי האדם) המתחרים איתם על אותם המשאבים ועל בית הגידול. גודל האוכלוסייה הכללית אינו ידוע; ה-IUCN אומד אותה ב-50,000 פרטים לפחות, ואילו ה-CDRS מעריך כי האוכלוסייה כוללת כ-100,000 פרטים.
בהיותה חיה אלפי שנים באיי הגלפאגוס אליהם האדם לא הגיע והיו נטולי טורפים, האיגואנה הימית איננה מורגלת להתמודדות עם בעלי חיים אקזוטיים שהובאו על ידי האדם. לכן האיגואנות פגיעות לחתולים שלא יהססו לצוד פרטים צעירים וכלבים שיהרגו פרטים צעירים ובוגרים כאחד הודות לתגובה האיטית יחסית של האיגואנות הימיות.
[עריכה] לקריאה נוספת
- Rothman, Robert, Marine Iguana Galapagos Pages. Rochester Institute of Technology. Retrieved 16 August 2006.
- M, Wikelski; Thom, C. (Jan 6 2000). "Marine iguanas shrink to survive El Niño". Nature 403 (6765): 37-8. PMID 10638740.
