אידה סקסטון מקינלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

אידה סקסטון מקינלי (באנגלית: Ida Saxton McKinley) ‏ (8 ביוני 1847 – 26 במאי 1907) הייתה אישתו של נשיא ארצות הברית ויליאם מקינלי והגברת הראשונה של ארצות הברית בין השנים 1897 - 1901.

[עריכה] קורות חיים

אידה נולדה בקאנטון שבמדינת אוהיו, והייתה הבת הבכורה של ג'יימס א. סקסטון (James A. Saxton), בנקאי עמיד. אידה התחנכה בבתי ספר מקומיים ובבית ספר לנימוסים (finishing school) ולאחר מכן, בהתאם למקובל בקרב עשירי התקופה נשלחה ל"סיור" (grand tour) באירופה.

לאחר שובה מהסיור הארוך החלה לעבוד ככספרית בסניף בנק, שם פגשה את ויליאם מקינלי אשר הגיע לקנטון בשנת 1867 להקים במקום משרד עורכי דין. בני הזוג התאהבו ונישאו. ביתם הראשונה, קתרין, נולדה ביום חג המולד בשנת 1871 וביתם השנייה באפריל 1873, אולם במהלך הריונה חלתה אידה, ובתה נפטרה באוגוסט באותה שנה. ביתה הראשונה נפטרה אף היא זמן קצר מאוחר יותר ואידה חלתה והוכרזה רשמית כנכה בשנת 1876.

בעת שבעלה כיהן כמושל מדינת אוהיו, הקפיד ויליאם מקינלי להישאר בקירבת אישתו אשר נהגה לשבת כל העת בכיסא נדנדה ולא לקום ממנו.

בעת כהונתו כנשיא הקפידה אידה להסתיר את נכותה ושמרה על מראית עין של אישה בריאה. היא נהגה לקבל את פני המבקרים בהיותה יושבת על כיסא, ונהגה להחזיק זרי פרחים בידה על מנת שלא יראו את רעידות ידיה. היא נהגה לשבת לצד הנשיא בעת הסעודות הרשמיות (בניגוד לנוהג המקובל, לפיו יושבת אשת הנשיא ליד האורח המכובד ביותר), והנשיא נהג להסתיר את פניה במפית במקרים בהם היו לה התקפי רעידות והתעלפויות. העיתונות של אותה עת הקפידה לשמור על דיסקטיות ולא לפרסם את מצב בריאותה של הגברת הראשונה.

לאחר הרצחו של הנשיא בספטמבר 1901 עברה אידה לקנטון שם טיפלה בה אחותה הצעירה. הנשיא נקבר לידי שתי בנותיו הצעירות במאוזולאום מקינלי שבקנטון, ובשנת 1907 עם מותה של אידה היא נקברה לצידו.

[עריכה] טריוויה

אידה שנאה את הצבע הצהוב, ואסרה על הכנסתו לבית הלבן. היא דרשה שהצבע יוסר מכל קירות, רהיטי וכילי הבית הלבן ואף דרשה מהגננים לסלק את כל הפרחים הצהובים מהגנים של הבית הלבן.