אלון מורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

מפה המראה את מיקום אלון מורה על מפת הארץ

אלון מורה, התנחלות ראשונה בגב ההר בשומרון, והגדולה מבין ההתנחלויות היהודיות הסמוכות לעיר שכם. אלון מורה נחשב לסמל ההתנחלות ביהודה ושומרון לאחר שהקמתה לוותה במאבק ממושך ונחוש של חבריו במשך כשבע שנים, עד לקבלת אישור ממשלתי להקמתה. במהלך שנים אלו התגבשה תנועת גוש אמונים, שריכזה את הפעילות האזרחית להתנחלות שטחי יהודה שומרון וחבל עזה במשך כעשור שנים.

[עריכה] גאוגרפיה

בתנ"ך, "אלון-מורה" הוא שם נרדף לשכם או ציון מקום ליד שכם: "ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון-מורה" (בראשית יב,ו). כיום, אלון מורה ממוקם על מורדותיו הדרומיים של רכס הר כביר במרחק קילומטרים ספורים משכם וצופה אל תל בלטה - שכם המקראית. רכס הר כביר נמתח לאורך כחמישה ק"מ מדרום מזרח לצפון מערב. פסגתו המערבית מתנשאת לגובה של 792 מ' מעל פני הים. אלון מורה ממוקם מגובה 650 מ' ועד 750 מ' מל פני הים.

שטחה המתוכנן של ההתנחלות מגיע לכדי 4,000 דונם, כולם אדמות בבעלות המדינה חלקם מכוסים בחורש של עצי אורן. הנוף הנשקף מההתנחלות כולל: למרגלות הרכס מצפון לו, ואדי פרעה המושך מים בכל ימות השנה ובו עובר הכביש הראשי שכם - בקעת הירדן עד לגשר אדם. זוהי "דרך מבוא השמש", בה עברו, ע"פ המסורת, בני ישראל עם כניסתם לארץ בהנהגת יהושע, לבנות מזבח בהר עיבל. מצפון לואדי רכס הר-טמון, וממזרח לו הבקעה והרי-גלעד. ממערב להתנחלות צופים עליה הר עיבל והר גריזים אתרי ההתרחשות המקראית של מעמד הברכה והקללה (יהושע פרק ח), ובתווך העיר שכם. דרומית לאלון מורה, עמק סוכר (עסכר) ובקעת בית-דגן, (הכפר הערבי בית דג'ן) אשר בה מתוכננת דרך נוספת לבקעה, ועמק המכמתת אשר בו עוברת הדרך הראשית שכם-רמאללה-ירושלים.
מזג האוויר באלון מורה נוח, בדומה לאוויר של ירושלים.

[עריכה] גרעין אלון-מורה

גרעין אלון מורה הוקם על ידי מנחם פליקס ובני קצובר במטרה להקים התנחלות באזור שכם, לאו דווקא במקום מסוים. הגרעין מנה בתחילתו כמה עשרות משפחות ומספר רווקים ורווקות. רק לאחר מגעים רבים ושמונה ניסיונות התיישבות, אשר הגיעו לשיאן בניסיון התנחלות בסבסטיה בחנוכה תשל"ו, ניתן לגרעין אישור על ידי ממשלת יצחק רבין, להתיישב במחנה "קדום", 11 ק"מ מערבה משכם. במהלך תקופה זאת, התגבשה תנועת גוש אמונים, אשר הורכבה מגרעין אלון מורה וגרעינים נוספים.

לאחר עליית הליכוד לשלטון ב-1977 הבטיח ראש הממשלה מנחם בגין שיהיו הרבה אלוני מורה, אולם רק לאחר חודשים רבים הורשו אנשי הגרעין לעבור ממחנה קדום לאתר ליד שכם. חלק מחברי הגרעין אכן עברו לאתר אלון מורה המקורי (היום איתמר), וחלקם נשארו במחנה קדום שהפכה ליישוב קדומים. בעקבות עתירה לבג"ץ כנגד שימוש בקרקעות המופקעות של "איתמר" לצורך הקמת התנחלות, פסק בית המשפט כי ההפקעה אינה חוקית והיישוב אלון מורה עבר למיקומו הנוכחי. עם הזמן, נקנו מידי הבעלים הערבים האדמות של האתר באיתמר, והיישוב איתמר קם.

[עריכה] מוסדות חינוך וקהילה

מעון לגילאי 0-3, גן לגילאי 3. שני גני-ילדים - לגילאי 4-5. תלמוד תורה נחלת צבי לבנים בכיתות א - ח. בית ספר נחלת צבי לבנות בכיתות א - ח. ישיבת הסדר ברכת יוסף בראשות רב ההתנחלות, הרב אליקים לבנון וכן ישיבה תיכונית. ספריה. אולם ספורט, ברכת שחיה הפועלת בימי הקיץ. ישנם 5 בתי כנסת. מועדון קשישים. תנועת נוער - אריאל.

[עריכה] אתרי טבע ונוף

[עריכה] שיח' בלאל אבן רמאח

מבנה אתר שיח' בלאל אבן רמאח, 12/1997

בפסגת הר כביר ממוקם מבנה מקודש קדום (ולא קבר) לזכרו של השיח' בלאל אבן רמאח, הידוע כמואזין של מוחמד מבשר האיסלם. בצמוד למקום ממוקם המצפה ע"ש תת אלוף לונץ.

[עריכה] מצפה לונצי

במרומי הר כביר, הוקם בסיוע הקק"ל "מצפה לונצי" ע"ש תת אלוף במילואים יוסף לונץ מושל שכם בעבר, שהיה ידיד ההתיישבות וידיד גרעין אלון מורה. זוהי נקודת תצפית ייחודית המשקיפה על נוף מרהיב בהיקף של 360 מעלות. ביום בעל ראות טובה ניתן לראות את החרמון.

[עריכה] יער אורות

חורשת אורנים וצמחיה פראית הממוקמת בקצה ההתנחלות. במקום שולחנות לפיקניק ומתקני משחק לילדים. האתר נקרא על שמו של אורי בר-און.

[עריכה] גבעה 792

כ־4 ק"מ מזרחה מהתנחלות, בהמשך רכס הר כביר, בלב שמורת טבע נמצאת נקודה 792. את החווה הקים יצחק סקאלי במקום נבנו שני בתי עץ, ולצידם מבנים נוספים, דיר עיזים ושטחי חקלאות. במקום מתגוררות חמש משפחות(סקאלי ,רוזנמן,בנימין,כהן,אלקיים)העוסקות בחינוך ובניה וגם רב -המרא דאתרא הרה"ג דוד בנימין שליט"א ומספר רווקים העוסקים בחקלאות ובניה. הקמת הנקודה ופיתוחה נעשות בהנחיית קמ"ט שמורות טבע, מתוך מגמה לשמור על אפיונה וייחודה של השמורה.

[עריכה] שבת לך-לך

בכל שנה בשבת פרשת לך-לך מתקיימת באלון מורה שבת אירוח גדולה. ראשיתה של מסורת זו החלה בעיצומם של ימי אינטיפדת הר הבית, בימים בהם רבו מקרי ירי על צירי התנועה בדרכי יהודה ושומרון והתמעטו מאוד המבקרים באלון מורה. שבת האירוח נועדה לפרוץ את אווירת ההסגר, ולהביא אורחים רבים. ברבות הימים הפכה שבת זו למסורת קבועה ומוכרת בציבור כשבת מיוחדת של היישוב אלון מורה.