אליהו כי טוב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם אליהו מוקוטובסקי (ה'תרע"ב - ו' באדר א' ה'תשל"ו; 1912 - 7 בפברואר 1976), ידוע יותר בשמו הספרותי אליהו כי טוב. איש חינוך, עסקן ציבורי וסופר חרדי פורה.
[עריכה] תולדות חייו
נעוריו עברו עליו בעיירה אופולה, כשאת עיקר חינוכו קיבל מאביו מיכאל. בהיותו כבן 17 שנה עקר לורשה, שם עסק במלאכת כפיים מפרכת, בלימוד בבית המדרש ובפעילות ציבורית במסגרת תנועת אגודת ישראל בפולין. במסגרת פעילותו החינוכית היה מרצה שיעורים קבועים בתלמוד ובספרי הגות ומחשבה. כן התנדב לעסוק בחינוך והוראה במוסדות יהודיים שאינם דתיים.
בשנת ה'תרצ"ו (1936) עלה לארץ ישראל ועסק למחייתו כפועל בניין. בעבודתו זו גילה את מעמדו הנחות של הפועל החרדי, ובעקבות כך קמו הוא וחבריו והקימו את תנועת פועלי אגודת ישראל (פאג"י) - תנועת פועלים חרדית שעסקה בהסדרת מקומות עבודה לחבריה, ואף הקימה מפעלים קואופרטיביים משלה בתעשייה ובבניין. במסגרת פעילותו בתנועת פאג"י היה מעורכי עיתונה של התנועה - "הקול", בו פרסם מאות מאמרים תחת כינויים שונים בנושאים רבים ומגוונים. ערך גם את עיתונם היומי "היומן" ואת הבטאונים "עתידינו" וקוממיות".
בשנת ה'תש"א הקים בית ספר חרדי לבנים וניהל אותו כשמונה שנים.
שמונה עשרה שנה לאחר עלייתו לישראל התאכזב כי-טוב מן העסקנות הציבורית, ופרש מכל פעילות פוליטית. יסד הוצאת ספרים קטנה בשם "א", דרכה פרסם את ספריו. מאז ועד סוף ימיו עסק בעיקר בכתיבה ובעריכה. ספריו הרבים הפכו לנכסים מוערכים ביותר בספרות היהדות.
[עריכה] מספריו
- סדרת חסידים ואנשי מעשה:
- במעונות אריות
- כחודו של מחט
- בחסד עליון
- הפותח שער
- כתר מלכות
- איש וביתו - הליכות לבית היהודי, אלף מכון להוצאת ספרים, 1957
- ספר הפרשיות - יצירה רבת היקף בפרשנות התורה. בתחילה יצא בצורת ספרונים, אחד לכל פרשה, אח"כ חתנו חנוך בן ארזה הוציאם לאור בעשרה כרכים עבים ומהודרים.
- ספר התודעה - הלכות, מנהגים ודברי עיון לכל מועדי השנה
- כפתור ופרח - ריכוז של אמרות חז"ל בצירוף ביאורים, 1960.
כמו-כן הוציא מהדורות חדשות ל"שבולי הלקט" , "מחזור ויטרי" ועוד.
[עריכה] לקריאה נוספת
- גצל קרסל, לכסיקון הספרות העברית (עמ' 140-141), הוצאת הקיבוץ הארצי, תשכ"ה.