אגודת ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

אגודת ישראל

אפיון:	מפלגה חרדית
כנסות:	ראשונה ואילך
מנהיגים:	יצחק מאיר לוין, אברהם יוסף שפירא, מנחם פרוש, יעקב ליצמן
שיא כוחה:	5 מנדטים בכנסת ה-12
נוצרה מתוך:	ארגון אגודת ישראל
התמזגה לתוך:	החזית הדתית המאוחדת, עצמאית וחזית דתית תורתית לחילופין, כיום יהדות התורה

אגודת ישראל (אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ שבפולין בי"א בסיון תרע"ב (1912). מטרתה המוצהרת של האגודה הייתה "לפתור ברוח התורה והמצווה את כל השאלות שתעלינה יום יום על הפרק בחיי עם ישראל".

[עריכה] לפני קום המדינה

אגודת ישראל שאפה לייצג את ההמונים של היהדות הדתית-מסורתית. תחתיה התאגדו החסידויות הגדולות בפולין, רבני ליטא (מתנגדים), ואף מגרמניה ומערב אירופה. ההסכמה להתכנס לגוף אחד באה בשל חששה של המנהיגות הרבנית מהשפעתה של ההשכלה והמודרנה, שהרגישה שמדובר במאבק לחיים ולמוות בכדי להציל את מה שנשאר מן העולם הישן. לאנשי תורה עם דרך ארץ מגרמניה, הייתה השפעה רבה על אגודת ישראל, למרות שתפיסתם עמדה בניגוד חריף לרוב המנהיגות הדתית ממזרח אירופה. בעיקר בשל מעמדו והשפעתו של הרב ד"ר יצחק ברויאר.

לפני מלחמת העולם השניה התנגדו חברי אגודת ישראל לציונות, בגלל חששם מהחילוניות המופגנת שאפיינה את המפעל הציוני ומכך שמנהיגים ציוניים ישתמשו בהשפעתם כדי לחלן את העם. רוב הרבנים לא עודדו עליה המונית לארץ ישראל, וחלק מרבני אגודת ישראל אף התנגדו נחרצות לעלייה לארץ ישראל וראו בכך איסור (ראו בספר "אם הבנים שמחה" של הרב טייכטל). בעקבות השואה, עלו רבים מהניצולים לארץ ישראל, אך חלק נשארו באירופה.

[עריכה] עם הקמת המדינה

לאחר השואה באירופה וההחלטה על הקמת מדינת ישראל נקטה אגודת ישראל גישה יותר חיובית כלפי המדינה בתקווה שהמדינה תלך בדרך התורה ובשאיפה להשפיע על אופיה של המדינה. מנהיגי אגודת ישראל קיבלו מכתב מדוד בן גוריון (המכונה "מכתב הסטטוס קוו"), שבו נקבעו קווי היסוד של ה"סטטוס קוו" הדתי במדינת ישראל ונוצרו תקוות גדולות לקראת המדינה החדשה שבדרך.

לאור תקוות אלו בבחירות לאספה המכוננת, היא הכנסת הראשונה, ב־1949 התמודדה אגודת ישראל במסגרת החזית הדתית המאוחדת עם המזרחי, הפועל המזרחי ופועלי אגודת ישראל. בנוסף, שר מטעמה של אגודת ישראל, יצחק מאיר לוין, כיהן בממשלה הראשונה. אך לאחר המשברים הראשונים בענייני חינוך העולים, חזרה אגודת ישראל לעמדה היותר מסוייגת שלה כלפי המדינה. בבחירות לכנסת השנייה כבר התמודדה המפלגה בנפרד ועד המהפך ב-1977 לא הצטרפה לקואליציה. בבחירות לכנסות השלישית, הרביעית, והשמינית התמודדה במסגרת חזית דתית תורתית ביחד עם פועלי אגודת ישראל.

חברי הכנסת של אגודת ישראל מייצגים מגזרים שונים בחברה החרדית. באופן מסורתי, המקום הראשון ניתן לנציג חסידות גור שנחשבת החסידות הגדולה ביותר בישראל. נציגי גור כללו את יצחק מאיר לוין (הכנסות 1-7), יהודה מאיר אברמוביץ' (הכנסות 7-9), אברהם יוסף שפירא (הכנסות 10, 11, 13), משה זאב פלדמן (הכנסת ה-12), אברהם יוסף לייזרזון (שלהי הכנסת ה-14, באופן יוצא דופן לא היה במקום הראשון), יעקב ליצמן (הכנסות 15-17). מקום שני ניתן לנציג הירושלמים: מנחם פרוש (כנסות 4-7, 9-12) ומאיר פרוש (כנסות 14-17). מקום שלישי ניתן לנציג הליטאים: שלמה לורנץ (כנסות 2-10). מקום רביעי ניתן לחסידות ויז'ניץ הנחשבת לחסידות השנייה בגודלה ונציגיהם שלמה יעקב גרוס (הכנסות 3-9), שמואל הלפרט (כנסות 10, 12, 14-17). המקום החמישי ניתן לנציג הספרדים, אשר לרוב לא נכנס לכנסת.

בשנת 1984, הוקמה מפלגת ש"ס, שבאה לייצג את החרדים המזרחיים שחשו שקופחו בידי החרדים האשכנזים. בראשית דרכה של ש"ס היא נהנתה מתמיכתו של המנהיג הליטאי הרב אלעזר מנחם מן שך למרות היותו חלק מאגודת ישראל. ב־1988 נוכח הרב שך לדעת שגם בש"ס אין דעתו קובעת, אז הוקמה דגל התורה על ידו כדי לייצגו ואת החרדים הליטאים. מני אז אגודת ישראל מייצגת את החסידים. בבחירות אלו שולבו גם פועלי אגודת ישראל, במסגרת אגודת ישראל. בנוסף נחלצו חסידי חב"ד למען המפלגה אשר מעתה ייצגה את החסידות, לאור זאת זכתה הרשימה לחמישה מנדטים.

בשנת 1992 התאחדה מפלגת דגל התורה של הרב שך עם אגו"י טכנית לסיעה אחת בכנסת תחת השם יהדות התורה וזאת כדי לאפשר לדגל התורה לעבור את אחוז החסימה.

את המפלגה מנהיגה מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל שהאיש החזק בה כיום הוא האדמו"ר מגור, הרב יעקב אריה אלתר. חסידויות חשובות נוספות שמיוצגות באגודת ישראל הן ויז'ניץ, בעלז כמו גם בויאן, קרלין, צאנז וערלוי וחצרות קטנות נוספות.

המפלגה פועלת למען מצביעיה בתחומי החינוך, הדיור, שירותי-הרווחה, אי-שרות צבאי מטעמי דת, ופועלת לשמירת הצביון היהודי-דתי של מדינת ישראל. עמדתה בעניינים המדיניים ואחרים היא הלכתית ובניגוד למפלגות הלא חרדיות אינה נגזרת ממחויבות קודמת לעמדות יוניות או ניציות. מתוך גישה זו היא מחוייבת לשולחן ערוך בלבד, מסיבה זו התנגדה להסכמי אוסלו ולתוכנית ההינתקות מחמת פיקוח נפש. באופן מסורתי אגודת ישראל מתרחקת ממפלגות השמאל המזוהות אצלה עם חילוניות אידאולוגית.

כיום יו"ר אגו"י הוא הרב יוסף קופרברג, ואילו הרב יעקב ליצמן משמש כיו"ר אגו"י בסיעה בכנסת.