אלפבית גלגוליטי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האלפבית הגלגוליטי או גְלָגוֹליצָה ידוע כאלפבית הסלאבי העתיק ביותר. הוא נוצר בידי קיריל ומתודיוס בין השנים 862 ו-863 על מנת לתרגם את הביבליה לשפות הסלאביות.
שמו של האלפבית נגזר מהמילה "glagolə" שפירושה מילה בסלאבית כנסייתית עתיקה. פירוש המילה "glagolati" הוא "לדבר", ולכן יש שמכנים את גלגוליצה בצורה פואטית "הסימנים שמדברים".
באלפבית הגלגוליטי המקורי מצויות 41 אותיות, אך משתנה במקצת בגרסאות המאוחרות של הכתב. מקורן של 24 מתוך 41 האותיות הגלגוליטיות המקוריות הוא ככל הנראה באלפבית היווני, אך מעוצבות אחרת. משערים שהאותיות 
, 
ו
מקורן באותיות העבריות ש וצ. הפונמות האלה לא היו קיימות ביוונית, אך היו נפוצות מאוד בכל השפות הסלאביות. מקורן של שאר האותיות הגלגוליטיות אינו ידוע. משערים שחלקן הושאלו מהכתב העברי ומהכתב השומרוני, אותם למד קיריל במסעותיו. האלפבית הגלגוליטי והאלפבית הקירילי כמעט זהים בהרכבם, אך שונים באופן ניכר בצורתן של האותיות.
[עריכה] שם הכתב בשפות סלאביות שונות
בבולגרית, רוסית ומקדונית מכונה הכתב בשם глаго́лица, בצ'כית - hlaholice, בסלובקית - hlaholika, בפולנית - głagolica, בקרואטית - glagoljica, באוקראינית - глаголиця, בבלארוסית - глаголіца ובסלובנית - glagolica.
- המילה ויקיפדיה בכתב הגלגוליטי.
