אמוץ זהבי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמוץ זָהַבי (נולד 1928 בפתח תקווה, ישראל) הוא זואולוג וביולוג אבולוציוני ישראלי מאוניברסיטת תל אביב, ואחד המייסדים של החברה להגנת הטבע.
הוא ידוע בעיקר הודות לתאוריה של עקרון ההכבדה, שאותה פרסם ב-1975, ואשר מסבירה את ההתפתחות של מאפיינים, התנהגויות או מבנים שנראה כי הם מורידים את ההתאמה של הפרט ומסכנים אותו. ההסבר הוא כי מאפיינים אלו התפתחו על ידי ברירה מינית, כסיגנל לסטטוס של היצור. דבר זה יכול לשמש לשם משיכת בני זוג, יחד עם דברים נוספים.
בשנות ה-60 דחף זהבי להקמתו של מרכז למחקר מדעי בנושא שמירת טבע. הוא קיבל תמיכה לכך מהיינריך מנדלסון, שהיה דקאן הפקולטה למדעי החיים, וב-1965 הוקם "המכון לחקר שמירת הטבע" (INCR), אשר זהבי כיהן כדירקטור שלו עד שנת 1984. בתפקיד זה כיהנו אחר כך יורם יום טוב, לב פישלזון, אביטל גזית, דן איזיקוביץ, וברוך סנה. כיום, המכון נסגר והחוקרים פוזרו למחלקה למדעי הצמח והמחלקה לזואולוגיה. [1]
זהבי נשוי לביולוגית אבישג זהבי איתה פיתח את תאוריית ההכבדה. לזוג שתי בנות, ושני נכדים.
זהבי הוא כיום פרופסור אמריטוס של המחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב [2], ומנהל את בית-ספר שדה חצבה של החברה להגנת הטבע.
