פתח תקווה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פתח תקווה, המכונה גם "אם המושבות" היא עיר במחוז המרכז ישראל, בגוש דן. שטח השיפוט שלה הוא 39,000 דונם. היא נוסדה כמושבה בשנת 1878 והוכרזה כעיר בשנת 1937. לפי נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) נכון לדצמבר 2005, יש בפתח תקווה 179,400 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 2.6 אחוז. רוב תושבי פתח תקווה הם יהודים. היחס בין נשים לגברים הוא 1,066 נשים לכל 1,000 גברים.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2004, העיר מדורגת בדרוג חברתי-כלכלי גבוה-בינוני (7 מתוך 10). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת תשס"ד (2003/2004) היה 62.6 אחוז. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2003 היה 6,205 ש"ח (ממוצע ארצי: 6,008 ש"ח).

העיר גובלת עם הוד השרון ורמת השרון מצפון, עם תל אביב מצפון מערב, עם בני ברק וגבעת שמואל במערב, עם המועצה האזורית דרום השרון (הקיבוצים עינת, גבעת השלושה ונחשונים) ועם ראש העין ממזרח, ומדרום עם גני תקווה, קריית אונו וחבל מודיעין (מושב נחלים).

תוכן עניינים 1 היסטוריה 1.1 התפתחות העיר 2 העיר כיום 2.1 בריאות 2.2 כלכלה 2.3 ספורט 2.4 תרבות 2.5 תחבורה 2.6 סביבה 2.7 ערים תאומות 3 שכונות בעיר 4 ראשי העיר 5 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

פתח תקווה החלה את דרכה כישוב חקלאי. היא המושבה הראשונה בארץ, ולכן זכתה לכינוי "אם המושבות". נוסדה ב-1878.

המתיישבים הראשונים יהושע שטמפפר, יואל משה סלומון, זרח ברנט, דוד גוטמן ויהודה ראב, ניסו בתחילה להקים את המושבה ליד הירקון, באזור שבע תחנות. מקור השם פתח תקווה לקוח מספר הושע: "וְנָתַתִּי לָהּ אֶת-כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם, וְאֶת-עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה" ( פרק ב, יז). השם קיבל עודף משמעות בשל המצב העכור בו מצאו המיסדים את הירקון, ונסיונם ותקוותם להפוך אותו לפתח לעתיד, להתיישבות יהודית ברחבי הארץ ולתחייה לאומית ("פתח תקווה"). כאמור, המקום אכן התעכר למתישבים, בעיקר בגלל מגפת הקדחת והקירבה היתרה לירקון ולשטחים ביצתיים. לכן, שינו את תוכניותיהם ובחרו להקים את ישובם על שטח אדמה שהם קנו בכסף מלא מאנשי הכפר הערבי "אומלאבס", שהיה ריק ברובו באותה התקופה.

במאורע ההחלטה על רכישת קרקעות הכפר אומלבס על ידי קבוצת המייסדים יואל משה סלומון יהושע שטמפפר ודוד גוטמן , מסופר סיפור על אחד הבקרים באביב שנת תרל״ח, בו יצאו מיפו מייסדי המושבה, יחד עם דוקטור יפואי בשם מזוריקה, אל אדמות הכפר אומלבס. הדוקטור חזה כי אדמת האזור רעה והסתמך על אי המצאותם של ציפורים, הנשמעות לאינסטינקט הטבעי שלהן, באזור. אך סלומון ענה "ובכל זאת", ותגובת שטמפפר הייתה "ננסה" והקבוצה החליטה על רכישת הקרקע. מאורע זה מונצח בשירו של יורם טהרלב, "הבלדה על יואל משה סלומון".

במלחמת העולם הראשונה אירחה המושבה את היהודים שגורשו מתל אביב ומיפו על־ידי השלטונות העות'מאניים, עקב סירובם להתגייס לצבא הטורקי כדי להילחם באנגלים שהתקרבו אל הארץ. פתח תקווה סבלה רבות ממיקומה הבעייתי בין העות'מאנים לבריטים.

ב-1921, לאחר התקפה של פורעים ערבים והתרחבות בעקבות העלייה, קיבלה פתח תקווה מהשלטון הבריטי מעמד של מועצה מקומית . ב-1937 קיבלה מעמד של עיר, כשלוש שנים לאחר תל אביב, שקבלה מעמד דומה ב-1934. ראש העיר הראשון היה בנו של שטמפפר - מייסד המושבה.

לפתח תקוה מקום חשוב בהיסטוריה של התפתחות היישוב היהודי בא"י, בשמשה מקום מעבר לעולים, במיוחד אלה בני העלייה השנייה, שהגיעו אליה וממנה התפזרו לכל רחבי הארץ. אנשי תנועת העבודה ראו בפתח תקווה את מרכזם, ובה נוסדו תנועות "הפועל הצעיר" ו"אחדות העבודה".

במלחמת העצמאות סבלה פתח תקווה מהתקפותיהם של פורעים ערבים מכפר קאסם (כאפר אל-קאסם) והשומרון.

[עריכה] התפתחות העיר

אחרי קום המדינה התפתחה העיר במהירות שיא, בעיקר בשל סיפוחן של שכונות שצורפו לתחום השיפוט שלה (מחנה יהודה, קריית מטלון וכפר אברהם), ובשל בניית שכונות חדשות על אדמות שצורפו לשטח העיר (כמו עמישב וקרית אלון). העיר המתפתחת במהרה הפכה עצמה לעיר תעשייה ולכרך גדול לא אחת על חשבון השטחים הפתוחים והפרדסים ההיסטוריים, שאף האחרונים שבהם נעלמים.

בשנת 1984, לאחר בחירתו לקדנציה שנייה כראש העיר, החליט ראש העיר, דב תבורי, לפתוח את קולנוע היכל בלילות שבת. הדבר הביא לעימות בין דתיים לחילוניים בפתח תקווה ולהפגנות רבות מאוד של הציבור הדתי, בהנהגת רב העיר, הרב סלומון, נגד פתיחת הקולנוע בשבת, במשך כשנתיים.

[עריכה] העיר כיום

[עריכה] בריאות

בעיר פועל מרכז רפואי חשוב, הוא מרכז רפואי רבין שכולל שלושה בתי חולים, "בילינסון" במערב העיר, בית החולים "שניידר" לרפואת ילדים הצמוד אליו ו"גולדה-השרון" במרכזה. בסמוך לשניידר, נמצא מרכז דוידוף, שהינו המרכז הייעודי, הראשון מסוגו בישראל למניעה, לטיפול ולמחקר מחלות הסרטן, וגם הוא מהווה חלק מרכז רפואי רבין. כמו כן פועלים בעיר בי"ח הפסיכיאטרי גהה, ובי"ח הגריאטרי בית רבקה.

בעיר פועלת תחנת ניטור ברחוב אחד העם שמודדת בכל רגע נתון את מדד זיהום האוויר בעיר. הזיהום בשכונות המגורים שומר על מדד בינוני-טוב, אך לאורכו של רחוב ז'בוטינסקי הזיהום הינו אחד מהגבוהים בארץ.

המים המסופקים לתושבי פתח תקווה מגיעים משני מקורות מים עיקריים: שאיבה עצמית מחמש בארות הנמצאות מסביב לעיר. השאיבה היא ממאגר ההר (מאגר = אקוויפר תת קרקעי טבעי המצוי ממערב להרי שומרון). טיב המים באקוויפר החוף טוב ומתאים לשמוש כמי שתייה. קנית מים מחברת "מקורות". מקורות מספקת את מי השתייה לתושבי פתח תקוה ממעינות ראש העין או מהמוביל הארצי, לפי החלטתה ובהתאם לעונות השנה. איכות המים בפתח תקוה טובה ועומדת בכל תקני האיכות שנקבעו בתקנות איכות מי השתייה.

תשתיות הביוב והחשמל המצוינות של העיר מציבים אותה כאחת הערים המודרניות והמפותחות ביותר בישראל.

[עריכה] כלכלה

לפתח תקווה שלושה אזורי תעשייה, האחד בצפון - "סגולה", ועוד שניים במערב - "קריית אריה" ו-"רמת סיב". אזורי התעשייה גדולים יחסית ומשכנים מפעלי תעשייה קלה, ובהם "אסם", "ECI", "אינטל" ועוד. באזור המשרדים שוכנות נציגויות של חברות היי-טק, כגון IBM ואורקל, וכמו כן חברות היי-טק ישראליות כגון גילת וטלדור. בעבר שכנו בעיר מפעלי תעשייה כבדה ובתי אריזה רבים שיועדו לשיווק התפוזים.

בפתח תקווה מספר מרכזי קניות גדולים המשרתים את תושבי העיר והסביבה:

• הקניון הגדול - נמצא על ציר ז'בוטינסקי מול ביה"ח בלינסון. הקניון הוקם בשנת 1999 וכעת הוא אחד ממרכזי הקניות המובילים בישראל, עם למעלה מ-16,000 מבקרים מדי יום. הקניון נחשב לאחד משלושת הקניונים המובילים בישראל.
• פאואר סנטר ירקונים - נמצא מול תחנת הרכבת סגולה ובו מספר חנויות מובילות בתחומן.

[עריכה] ספורט

לעיר שתי קבוצות כדורגל בליגת העל - הפועל ומכבי פתח תקווה. קבוצת הפועל פתח תקווה הייתה קבוצת פאר בכדורגל הישראלי של שנות השישים והשבעים, ואף זכתה ב 6 אליפויות, מהן 5 ברציפות (שיא ישראלי). משחקי הדרבי בין הקבוצות נחשבים למתוחים מאוד, ולא פעם גולשים לפסים אלימים במגרש ומחוצה לו.

גם לקבוצת הכדורגל הפועל מחנה יהודה, שמשחקת כיום בליגה ב', עבר בליגה העליונה. העונה (2005-2006) מכבי עמישב פתח תקווה אף עלתה לליגה א'.

[עריכה] תרבות

היכל התרבות העירוני החדש זוכה לארח הצגות וטקסים רבים ונחשב לאטרקטיבי בגלל הפונקציונליות, הנוחות והאדריכלות המעניינת.

ברחוב ארלוזורוב קיים הלב התרבותי של העיר: סביב גן העצמאות (מוכר יותר בשם "גן יד לבנים") שתוכנן בראשית שנות החמישים בידי אדריכל הנוף זוכה פרס ישראל ליפא יהלום, מתקיימים מספר מוסדות תרבות מרכזיים: מוזיאון פתח תקוה לאמנות שנִפתח מחדש לאחר שיפוץ יסודי בשנת 2004, בית יד לבנים - הראשון מסוגו בארץ ועל כך זכה המקום בפרס ישראל, מוזיאון האדם והסביבה, ארכיון העיר ופינת חי. מעבר לכביש נמצאת אכסניית נוער יד לבנים, וכן מיתחם קיבוץ גבעת השלושה ששכן במקום עד לשנת 1952, ובתוכו בניין חדר האוכל העומד כיום בשממונו. בניין מרשים זה תוכנן בשנת 1936 על ידי האדריכל בוגר הבאוהאוס וזוכה פרס ישראל אריה שרון. כיום משמשים חלק ממבני הקיבוץ כבית אבות הנמצא בבעלות עיריית תל אביב.

[עריכה] תחבורה

פתח תקווה ממקומת בין מספר עורקי תחבורה ראשיים:

• מערב העיר:
  • כביש 4:
    • צומת גהה.
• צפון העיר:
  • כביש 5 (כביש חוצה שומרון):
    • מחלף התקווה
    • מחלף ירקונים
  • דרך אם המושבות (בבנייה) - מחברת שכונת אם המושבות דרך אזור התעשייה קריית אריה לקניון איילון (רמת גן) ורמת החייל (תל אביב). קיים תכנון עתידי להמשיך את דרך אם המושבות כך שתגיע על לצומת סגולה.
• דרום העיר:
  • כביש 471 (כביש מכבית) (בבנייה)
    • מחלף נחשונים
    • מחלף שעריה
    • מחלף זרובבל
    • מחלף אונו
• במזרח העיר:
  • כביש 6 (כביש חוצה ישראל / דרך יצחק רבין):
    • צומת נחשונים
  • כביש 40:
    • מחלף ירקונים
    • צומת סגולה
    • צומת גנים
    • צומת סירקין

בנוסף החל מאזור השוק ועד לצומת גהה, חוצה את פתח תקווה ציר ז'בוטינסקי (דרך מספר 481). ציר תחבורה זה הוא אחד הראשיים בגוש דן ומחבר את פתח תקווה, דרך בני ברק ורמת גן אל תל אביב

מבחינת תחבורה ציבורית העיר נמצאת במקום טוב ביחס לערים אחרות בישראל, אבל במקום גרוע אל מול ערים תאומות בחו"ל. על האוטובוסים הפנימיים בעיר אחראית חברת האוטובוסים הפרטית קווים, שמפעילה מספר קווים בעיר החל מאפריל 2006. על הקווים הבין עירוניים הרבים לבני ברק, רמת גן, תל אביב, והשומרון אחראית חברת דן. העיר מקושרת במספר קווי אוטובוס עם ראש העין, שוהם, אלעד והשומרון ממזרח ועם רמת גן, בני ברק, בת ים, חולון, קריית אונו, יהוד, אור יהודה, גני תקווה ותל אביב ממערב. כמו כן יש קווי אוטובוס לירושלים, רמלה, לוד, ראשון לציון, נס ציונה ורחובות מדרום, וקווים לכפר סבא, הוד השרון, רעננה, הרצליה, רמת השרון, נתניה, חדרה, חיפה, עפולה, טבריה, נצרת עילית וקריית שמונה מצפון.

בעיר תחנת רכבת אחת (תחנת "סגולה"), הממוקמת בקצה העיר במרכז ירקונים. בתחנה עוברות רכבות בקו הפרברי של רכבת ישראל, תל אביב-כפר סבא. הרכבות עוברות בתדירות יחסית גבוהה, אך התחנה ממוקמת במיקום לא נוח: אל התחנה וממנה יוצא קו אוטובוס אחד בלבד בתדירות נמוכה, והיא אינה במרחק הליכה משום אתר בעיר. בנוסף כיום מוקמת תחנת רכבת נוספת בפתח תקווה באזור התעשייה קריית אריה. בפתח תקווה אמור לעבור הקו הראשון של הרכבת הקלה ("הקו האדום") מעל לקרקע, הוא עתיד ליסוע בנתיב מיוחד לתחבורה ציבורית לכל אורך רחוב ז'בוטינסקי ולהמשיך עד לתחנה המרכזית ברחוב אורלוב, כמו כן עתיד להיות מוקם מרכז תיקונים גדול באזור התעשייה, "קריית אריה". עם הקמת הקו האדום תשודרג העיר מבחינה תחבורתית ותצעד עוד צעד גדול לקראת היותה עיר מערבית מודרנית.

[עריכה] סביבה

בעוד שהעיר זוהתה בעבר עם פרדסים, בתים פרטיים וחקלאות - היום הולכים ותופסים מאפיינים חדשים את מקומם של אלו הישנים. הפרדסים נעקרים עבור עוד ועוד שכונות חדשות, הבתים הפרטיים הולכים ונעלמים לטובת בניינים רבי קומות, ותושבי העיר כבר מזמן לא עוסקים בחקלאות. אזורים חקלאיים קטנים מצויים באזורי הספר של העיר, אך גם אלו מינוריים, ועל פי רוב נטושים.

לאחרונה עיריית פתח תקווה השיקה קמפיים לשינוי תדמיתה של פתח תקווה והצגתה כ"עיר ירוקה", תוך התמקדות בשכונות החדשות הנבנות בדרום העיר: כפר גנים ג', נוה עוז החדשה ונוה עוז הצעירה. בנוסף, מול הקניון הגדול הוקם פארק גדול ובו גני שעשועים ומגרשי דשא רחבים. קיים תכנון להרחיב את שטח הפארק עד לרחוב גיסין, התוחם את שכונת אם המושבות ואת אזור התעשייה קריית אריה מדרום-מזרח.

[עריכה] ערים תאומות

פתח תקוה היא עיר תאומה של הערים:

• קובלנץ (גרמניה) - ב-2003 נחתמה ברית ערים תאומות.
• בקאו (רומניה) - בעיר קהילה יהודית די גדולה, כשעדיין פועלים בה עד היום שלושה בתי כנסת.
• ז'שוב-ריישא (פולין).
• שיקאגו (ארצות הברית).
• סובוטיצה (צפון יוגוסלביה).
• טרונדהיים (נורבגיה)-בעיר קיימת אחת משתי הקהילות היהודיות המאורגנות היחידות בנורבגיה.
• לאס קונדס (צ'ילה)

[עריכה] שכונות בעיר

• כפר גנים שהיא השכונה הגדולה בפתח תקווה. השכונה ממוקמת בחלקה הדרומי של העיר ונהוג לחלק אותה לארבע תתי שכונות:
  • כפר גנים א' (הישנה) החלק הוותיק והגדול ביותר של השכונה. מתפרס מרחוב רוטשילד דרום-מערבה עד לרחוב הנשיאים ולרחוב יהלום. בחלק זה מצוי בית חולים השרון.
  • כפר גנים ב' חלק שנבנה ברובו בשנות השמונים מתפרס מרחוב הנשיאים דרומה עד רחוב העצמאות. בתחומיה נמצאת אולפנית ישורון.
  • כפר גנים ג' (החדשה/העיר הירוקה) מתפרסת מרחוב העצמאות דרום-מערבה עד לשכונת נווה עוז החדשה, החלה להיבנות בשנים האחרונות על שטחים חקלאיים (בעיקר פרדסים) שהיו שייכים לראשוני כפר גנים.
  • בת גנים שכונה הממוקמת דרומה מחלקו המזרחי של רחוב העצמאות, מתוחמת ברח' זרובבל במזרח ובכביש מכבית בדרום. בתחומיה נמצאת הישיבה התיכונית פ"ת וישיבת ההסדר פ"ת. נבנתה בשנות התשעים.

• כפר אברהם מושב עובדים דתי שאוחד עם פתח תקווה בשנות השישים. היא השכונה הצפונית ביותר בפתח תקווה, מדובר במושב עובדים שצורף בשנות השבעים לפתח תקווה. הגדרה של כפר אברהם מבחינה גיאוגרפית היא בעייתית במקצת בעיקר בשל העובדה שתחת השם הזה נכנסו שכונות רבות נוספות כשאוחד המושב עם העיר. גבולותיו של הכפר המקורי אם כן היו מצומצמים בהרבה-
  • במזרח- דרך ירושלים שמהווה את החלק הראשון של כביש ירושלים תל אביב.
  • בצפון- רחוב הרב הרצוג ודרומה לכל אורכו- החל מצומת גנים במזרח ועד ההצטלבות עם רחוב שטמפפר במערב.
  • במערב- מזרחה מרחוב אורבך החל מצומת הרחובות אורבך, שטמפפר, הרצוג והירקונים ועד לרחוב חנקין.
  • בדרום- הגבול הדרומי הוא קצת יותר מפותל- הוא מתחיל ברחוב חנקין במערב, ממשיך דרך רחוב רמח"ל ומסתיים בבתים הדרומיים של רחוב ריינס.
  • נהוג לראות שכונות נוספות כחלק משכונת כפר אברהם המודרנית אם כי הם לא היוו חלק מהכפר ההיסטורי, אלא השלמת המרקם האורבני עם חיבורו של המושב לתוך העיר-
    • קריית הרב סלומון- מצפונו של רחוב הרצוג.
    • חן הצפון- צפונה לקריית הרב סלומון.
    • תקומה- דרומה לרחוב ריינס.
    • שיכון הפועל המזרחי ותיקים / תורה ומלאכה / תורה ועבודה - שכונה ישנה ליד חן הצפון.
• עין גנים מושב עובדים שאוחד עם פתח תקווה בשנות הארבעים.
• רמת ורבר
• הדר גנים-עמישב - שכונה הממוקמת בחלק הדרום מזרחי של פתח תקווה, ממזרח לכביש 40 (רחוב ירושלים).
  • עמישב הוקמה כמעברה בשנות ה-50 על אדמות הכפר הערבי פג'ה. גובלת ב[[כפר סירקין], נעשה בשכונה פיתוח רב בעשר השנים האחרונות.
  • הדר גנים הוקמה בשלהי שנות ה-90 בין הפרויקטים החשובים של ראש העירייה גיורא לב. השכונה צמחה מאוד וכיום היא עדיין מתרחבת צפונה ומערבה ומתחילה לגבול בצומת סירקין ובשכונת שעריה. השכונה מאופיינת ב-3 שיטות בניה, העיקרית בהם היא השיטה הרוויה. השיטה הנוספת היא השיטה המכונה " גג-גן" בה למבנים יש שתי קומות, דירה אחת בקומה אחת עם גג ואחת עם גן. השיטה הנוספת הנפוצה שם היא שיטת הקוטג'ים הטוריים.
• שעריה - בתחומיה נמצא בית החולים הגריאטרי שיקומי "בית רבקה".
• אחדות
• מחנה-יהודה
• שכונת בילינסון - שכונת מגורים שהוקמה בתקופת המנדט על אדמות שנקנו מהכפר הערבי פג'ה.
• קריית-אלון - שכונת מגורים שהוקמה לאחר קום המדינה על חורבות הכפר הערבי פג'ה, ושוכנה בעולים חדשים. בעת היווסדה נקראה בשם "פג'ה", וגם כיום מוכרת בקרב תושבי האזור בשם זה.
• יוספטל
• נווה עוז
• קריית מטלון במערב. שכונת מגורים שנוסדה לפני קום המדינה. מאוחר יותר נוספו אליה שכונות קטנות: קרית משה בדרום ושכונה בשם גן-שלמה בצפון. כיום שכונות אילו נבלעו בתוך שכונת מטלון הוותיקה יותר. ממזרחה של שכונת קריית מטלון מתפתח לאחרונה אזור עסקי גדול, אשר נושא את השם מטלון.
• קריית אריה אזור תעשיה, מצפון לדרך ז'בוטינסקי.
• אזור תעשייה סגולה
• אם המושבות הינה שכונה בצפון מערב פתח תקווה (הבניה החלה בסוף שנות ה-90), בסמוך לבית העלמין ירקון, אזור התעשייה קריית אריה, כביש 5 ומחלף התקווה, לא הרחק מבית חולים בילינסון, בית חולים שניידר והקניון הגדול של פתח תקווה. השכונה מאופיינת כחילונית ברובה, בעלת רמה סוציו-אקונומית גבוהה. תושביה הם בעיקר עובדי היי טק, מהנדסים, אנשי תכנה ובעלי מקצועות חופשיים ורבים הם זוגות צעירים. למרות ששכונת אם המושבות נבנתה בשנים האחרונות היא סובלת מכמה בעיות כגון, רמת ארנונה והטלי פיתוח גבוהים שנגבים בשכונה, בעיות תכנון שטרם נפתרו וביניהן: חוסר בגני ילדים ובכיתות לימוד ותשתית תעבורתית לא מתאימה לקצב גידול האוכלוסייה. תושבי השכונה מרבים למחות כנגד עיריית פתח תקווה ומנסים לשפר את המצב הקיים. לשכונה יש ועד אקטיבי ואתר אינטרנט. השכונה מורכבת משלושה אזורים:
  • הדר המושבות, או אם המושבות הוותיקה, מאופיינת בבניה צפופה יחסית, בתים בני 4-8 קומות, וחוסר במקומות חנייה.
  • לב הסביונים, שכונה חדשה הממוקמת ממזרח לשכונת אם המושבות. השכונה החלה להיבנות בשנת 2002 במבנה טבעתי ובמרכזה פארק ירוק ואגם ביולוגי.
  • אם המושבות החדשה - כוללת מספר פרויקטים שונים, רובם רבי קומות 9-20 קומות.

[עריכה] ראשי העיר

• שלמה שטמפפר - 1937-1940
• יוסף ספיר - 1940-1951
• מרדכי קראוסמן - 1951
• פנחס רשיש 1951-1966
• ישראל פיינברג 1966-1978
• דב תבורי - 1978-1989
• גיורא לב - 1989-1998
• יצחק אוחיון - 1998 -

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אתר העיר
• תמונת לוויין של פתח תקווה ב־Google Maps

השרון
ערי השרון	הוד השרון · הרצליה · חדרה · טייבה · טירה · כפר סבא · נתניה · פתח תקווה · קלנסווה · ראש העין · רמת השרון · רעננה
מועצות אזוריות	מועצה אזורית עמק חפר · מועצה אזורית לב השרון · מועצה אזורית חוף השרון · מועצה אזורית דרום השרון
מועצות מקומיות	אלפי מנשה · זמר · אבן יהודה · אליכין · כפר קאסם · כפר יונה · פרדסייה · צורן-קדימה · תל מונד · כפר שמריהו · ג'לג'וליה

מחוז המרכז
ערים	הוד השרון · טייבה · טירה · יבנה · יהוד-מונוסון · כפר סבא · לוד · מודיעין-מכבים-רעות · נס ציונה · נתניה · פתח תקווה · קלנסווה · ראש העין · ראשון לציון · רחובות · רמלה · רעננה
מועצות מקומיות	אבן יהודה · אליכין · אלעד · באר יעקב · בית דגן · בני עי"ש · גבעת שמואל · גדרה · ג'לג'וליה · גן יבנה · זמר · כוכב יאיר · כפר ברא · כפר יונה · כפר קאסם · מזכרת בתיה · סביון · פרדסייה · צורן-קדימה · קריית עקרון · שוהם · תל מונד
מועצות אזוריות	ברנר · גדרות · גזר · גן רווה · דרום השרון · חבל יבנה · חבל מודיעין · חוף השרון · לב השרון · נחל שורק · עמק חפר · עמק לוד
ועדי רובע עירוניים	נוה מונוסון