אמי טאן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמי טאן (בסינית: 譚恩美, נולדה ב-19 בפברואר 1952) היא סופרת אמריקנית ממוצא סיני. כותבת בעיקר על יחסי אמהות-בנות ועל חייהם של בני הדור הראשון למהגרים סיניים בארצות הברית. בשנת 1993 עובד ספרה הפופולרי "חוג שמחת המזל" לסרט מצליח.
טאן נולדה באוקלנד שבקליפורניה למהגרים מסין, ג'והן ודייזי. כשהייתה בת ארבע עשרה נפטרו אביה ואחיה מגידולים סרטניים במוח. אמה, אחיה פיטר והיא עברו לגור במונטרו שבשווייץ זמן לא רב אחרי כן. בשנות נעוריה חוותה קונפליקטים תרבותיים רבים עם אמה. באחד המקרים עירבה אמה את המשטרה כדי ללכוד את מי שהיה החבר של טאן באותם ימים, והיה חשוד כסוחר סמים.
טאן השלימה תואר שני בבלשנות באוניברסיטת סאן חוזה והחלה לעבוד כמרפאה בדיבור של ילדים.
דייזי, אמה של טאן הייתה עדת ראייה להתאבדותה של אמה. טאן סברה שסבתה, אמה והיא עצמה סבלו כולן מדיכאון. בשנת 1999 לקתה טאן במחלה נוירולוגית, תסמונת ליים. את מאבקה במחלה תיעדה בספרה "היפוכו של גורל, אסופת הרהורים".
היא נשואה מאז 1974 ללואי דמאטאי. הם חיים בסן פרנסיסקו.
[עריכה] ספריה שתורגמו לעברית
- חוג שמחת המזל, 1990, מחברות לספרות, תרגום: שפי פז
- אשת אל המטבח, 1992 מחברות לספרות, תרגום: צילה אלעזר
- מאה החושים הנעלמים, 1996, מחברות לספרות, תרגום: צילה אלעזר
- בתו של מרפא העצמות, 2001, מחברות לספרות, תרגום: צילה אלעזר
- היפוכו של גורל, אסופת הרהורים, 2006, מחברות לספרות, תרגום: אראלה טלנברג-לרר