אמנת ברצלונה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמנת ברצלונה נועדה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים (Convention for the Protection of the Mediterranean Sea Against pollution) שחודשה והפכה ביוני 1995 לאמנה לשמירה על הסביבה הימית וחופי הים התיכון. בחודש אפריל 1978 אשררה מדינת ישראל את האמנה.
אמנה זו מהווה את המסגרת המשפטית והחוקית לביצוע תוכנית הפעולה האופרטיבית לים התיכון (The Mediterranean Action Plan - MAP) שאומצה ב- 1975 ושעיקרה הוא הגנה על סביבת אגן הים התיכון.
תוכן עניינים |
[עריכה] עיקרי האמנה
אמנת ברצלונה נועדה לשמש כאמצעי שיאפשר מעקב ופיקוח שוטפים על מצב הים התיכון, זיהוי בעיות סביבתיות קיימות ומקורן. האמנה מחייבת את המדינות החברות בה לנקוט את כל האמצעים הדרושים על מנת לצמצם את זיהום הים ולהגן על הסביבה הימית.
[עריכה] נושאים בהם עוסקת האמנה
- ניהול בר קיימא של המשאבים הימיים והיבשתיים בשילוב עם נושאים חברתיים - כלכליים (פיתוח בר קיימא).
- מניעת זיהום החופים והים באופן מתמשך או חד-פעמי.
- הגנת המורשת, החי והנוף בסביבה הימית.
- קידום עזרה הדדית בין המדינות.
- קידום איכות החיים.
[עריכה] המדינות החתומות על האמנה
אלבניה, אלג'יריה, בוסניה הרצגובינה, קרואטיה, קפריסין, האיחוד האירופי, מצרים, צרפת, יוון, ישראל, איטליה, לבנון, לוב, מלטה, מונקו, מרוקו, סלובניה, ספרד, סוריה, טוניס ותורכיה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
אמנת ברצלונה באתר המשרד להגנת הסביבה
