אנדוגמיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אנדוגמיה היא הנוהג לבחור את בן הזוג לנישואין מתוך הקבוצה החברתית (פעמים רבות שבט). נוהג זה נחשב למשמעותי עד כדי כך שאנתרופולוגים נוהגים לעתים לקבוע את הקבוצה הרלוונטית לניתוח בהתאם לגבולות האנדוגמיה.

חוקרים שונים מבדילים בין שני סוגי אנדוגמיה: אנדוגמיה ערכית-נורמטיבית ואנדוגמיה התנהגותית.

אנדוגמיה ערכית-נרמטיבית 

מתאפיינת באיסור מפורש על נשואי חוץ. האיסור נשען, בדרך כלל, על נורמות מנוסחות ופורמליות, כגון:חוקים דתיים. ביהדות מזהיר האל את בני ישראל מנישואים עם בני עמים אחרים. בספר נחמיה העם היהודי מתחייב, כי "לא ניתן בנותינו לעמי הארץ ואת בנותיהם לא ניקח לבנינו"(נחמיה,י' ל"א).

אנדוגמיה התנהגותית אינה מתבססת על איסור מוחלט על נישואים מעורבים . אנדוגמיה מסוג זה מוגדרת כנטייה ממשית להמנע מנשואין עם בני זוג מחוץ לקבוצת השייכות. אנדוגמיה התנהגותית נתמכת על ידי גורמים שונים (משפחה, קבוצת השווים וכדומה) שמפעילים את המכניזמים של פיקוח חברתי.

בחברות מתועשות אנדוגמיה ערכית אינה נחשבת, לרוב, ללגיטימית, אך אנדוגמיה התנהגותית נפוצה מאוד.