אסטרונום
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אסטרונום או תוכן הוא מדען החוקר את התנועה, מבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים, והיקום בכלל. מקצוע האסטרונום נחשבת למדע העתיק בעולם.
[עריכה] היסטוריה
ערך מורחב – אסטרונומיה
יש עדויות ארכיאולוגיות ברורות לאסטרונומים אצל התרבויות העתיקות ביותר, החל מתקופת הפריחה של שומר (כ-4000 שנה לפני הספירה). האסטרונומים המצרים הקדמונים עסקו בתצפייות שסייעו לקבוע את לוח השנה. יש גם כתבים אסטרונומיים מימיה האחרונים של ממלכת בבל, מן המאה השלישית או השנייה לפני הספירה.
בעולם ההלניסטי, התפתח מקצוע האסטרונום. הם צפו באירועים כגון ליקויי חמה ולבנה והפיקו לוחות שנה למיפוי כיפת השמיים ויצירת קטלוגים ותאוריות. כתבים המיוחסים לאסטרונום אוודוקסוס מקנידוס (Eudoxus of Cnidus), מן המאה הרביעית לפני הספירה, כוללים מודל גיאוצנטרי. ברבע השני של המאה השנייה לפני הספירה ערך היפרכוס (Hipparchus) קטלוג שכלל כ-1,000 כוכבים, והצביע על אי-דיוקים במודלים האסטרונומיים של מערכת השמש שהיו מקובלים בתקופתו.
במאה השנייה לספירה גיבש תלמי את המודל הגיאוצנטרי, שמשל בכיפה עד לימי גלילאו. עם עליית האיסלאם עלתה קרנם של האסרונומים הערבים שהחלו בתקופה זו במחקר אסטרונומי רב, ועד היום יש להרבה כוכבים שם ערבי. תקופת הרנסאנס הביאה עמה את האסטרונומים האיטלקים הגדולים, ואחריהם אסטרונומים נוספים באירופה. תגליותיהם של גלילאו גליליי וניקולאוס קופרניקוס, ויותר מכל - של יוהאנס קפלר פתחו את הצוהר לתאוריה החדשה של האסטרונומיה, התאוריה ההליוצנטרית לפיה השמש במרכז היקום וכדור הארץ ושאר גרמי השמיים סבים סביבה.
באותה תקופה הומצא גם הטלסקופ שעד ימינו הוא הכלי החשוב ביותר באסטרונומיה. בעזרת הטלסקופ התגלו כוכבים רבים בשמיים, כוכבי לכת חדשים ואף גלקסיות. במאה ה-19 החלו האסטרונומים בספקטרוסקופיה שאיפשרה לגלות את הרכבם הכימי של הכוכבים. במאה ה-20 החלו האסטרונומים לחקור גם תחומים שאינם בתחום האור הנראה בספקטרום האלקטרומגנטי, כמו גלי רדיו וקרני X.
