ניקולאוס קופרניקוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניקולאס קופרניקוס (פולנית: Mikołaj Kopernik, לטינית: Nicolaus Copernicus) (19 בפברואר 1473 – 24 במאי 1543) היה אסטרונום, מתמטיקאי וכלכלן פולני שפיתח את התאוריה ההליוצנטרית (שטוענת כי השמש במרכז) של מערכת השמש, באופן מספיק מפורט כדי שיהיה שימושי מבחינה מדעית. התפקידים הרשמיים שלו היו בפרוסיה המלכותית כאיש כנסייה, מושל, משפטן, אסטרולוג ורופא. אסטרונומיה הייתה בעצם עיסוק צדדי או תחביב שלו. התאוריה שלו לגבי המיקום של השמש במרכז מערכת השמש, בניגוד לתאוריה הגאוצנטרית (ששמה את כדור הארץ במרכז) ששלטה בכיפה עד אז, נחשבת כאחת התגליות החשובות ביותר בהיסטוריה, והיא נקודת התחלה בסיסית באסטרונומיה המודרנית ובמדע המודרני בכלל, וניתן לומר כי היא פתחה את המהפכה המדעית המודרנית. התאוריה שלו השפיעה גם על תחומים רבים אחרים בחיים האנושיים.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
קופרניקוס נולד ב-1473, בעיר טורון בפולין. אביו ניקולאס, אזרח קרקוב (באותה תקופה בירת פולין), עבר לשם ב-1460 ונעשה לאזרח מכובד בטורון לאחר המלחמה עם האבירים הטבטונים. אביו, סוחר נחושת עשיר, מת כשהוא היה בן עשר. על אמו, ברברה ווצנרוד, ידוע אך מעט, אך כנראה שהיא מתה עוד לפני בעלה. דודו מצד האם, לוקאס ווצנרוד, איש כנסייה ואחר-כך הבישוף-מושל של וורומיה, גידל אותו ואת שלושת אחיו לאחר מות אביהם. אחיו אנדרו נעשה לכומר בפרומבורק. אחות, ברברה, נעשתה לנזירה בנדיקטינית ואחות אחרת, קתרינה, נישאה לאיש עסקים, ברתל גרטנר.
ב-1491 החל קופרניקוס ללמוד באוניברסיטה הייגלונית בקרקוב, ושם הוא הכיר את האסטרונומיה לראשונה, הודות למורו אלברט ברודז'ווסקי. מדע זה ריתק אותו, וספריו (שנבזזו על ידי השבדים, וכיום נמצאים בספריה של אופסלה) מראים זאת. לאחר ארבע שנים וביקור קצר בטורון, הוא עבר לאיטליה, שם הוא למד משפט ורפואה באוניברסיטאות בולוניה ופדואה. דודו מימן את לימודיו ורצה שגם הוא יהיה לבישוף. אך בעת שלמד משפט ציבורי וכנסייתי בפררה, הוא פגש במורה דומינקו מריה נוברה דה פררה, אסטרונום מפורסם. הוא למד אצלו ונעשה לתלמיד מובהק ועוזר שלו.
התצפיות הראשונות שערך קופרניקוס יחד עם מורו דומינקו נובארה, ב-1497, רשומים ב"דה רבולושינובוס אורביום קואלסטיום".
ב-1497 דודו נעשה לבישוף של וורמיה וקופרניקוס הוקדש לכומר בקתדרלה של פרומברוק, אך הוא המתין באיטליה לשנת 1500, אז הוא הלך לרומא שם הוא יכל לצפות בליקוי ירח, וכן הרצה שם בענייני אסטרונומיה ומתמטיקה.
הוא ביקר בפרומברוק רק ב-1501. מיד כשהגיע לעיירה, הוא ביקש רשות לחזור לאיטליה ולשוב ללימודיו בפדואה ובפררה, שם ב-1503 הוא קיבל את תואר הדוקטור שלו במשפט כנסייתי. מניחים כי בפדואה הוא גילה את הפסקאות באפלטון ובקיקרו על דעות ההוגים בעת העתיקה לגבי תנועת כדור הארץ, ושם הוא קיבל את האינטואיציה הראשונה לתאוריה שלו. התצפיות והרעיונות שלו על התאוריה הזו החלו ב-1504.
לאחר שסיים את לימודיו עזב את איטליה ושב לפרומברוק. זמן מה לפני שחזר לוורמיה, הוא קיבל משרה בכנסית הצלב הקדוש בברסלאוו, סילסיה, שם הוא נשאר לשנים רבות עד שפרש כמה שנים לפני מותו, בשל מחלה. לכל אורך חייו המשיך בתצפיות ובחישובים אסטרונומיים, אך תמיד בזמנו הפנוי ולא כמקצוע.
קופרניקוס עבד לכמה שנים בדיאט הפרוסי על רפורמות כלכליות ופרסם כמה מחקרים על ערך הכסף; כמושל וורמיה, הוא ניהל את ענייני המסים וכן ישב לכס המשפט. בזמן זה קופרניקוס חשב על אחד מהגירסאות הראשוניות למה שהיום ידוע כחוק גרשם. בשנים אלה הוא ערך נסיעות רבות בענייני ממשל ודיפלומטיה, בשליחות הבישוף של וורמיה.
ב-1514 הוא כתב את ה"קומנטלריוס" – טקסט קצר בכתב יד, שמתאר את הרעיונות שלו לגבי ההיפותזה ההליוצנטרית, ופרסם אותה בין חבריו. לאחר מכן הוא המשיך לאסוף ראיות שתומכות בתאוריה שלו באופן מפורט יותר.
בזמן המלחמה בין המסדר הטבטוני לבין ממלכת פולין (1519 - 1524) קופרניקוס הגן בהצלחה על אולסז'טין, בראש הכוחות המלכותיים, שהיו במצור בידי כוחות של אלברט מברדנבורג.
ב-1533 אלברט וידמנסטט העביר סדרת הרצאות ברומא שהציגו את התאוריה של קופרניקוס. ב-1536 התאוריה כבר הייתה מנוסחת בצורה ברורה, ושמועות עליה הגיעו לכל המדענים באירופה. ממקומות שונים ביבשת, קופרניקוס קיבל הזמנות לפרסם את התאוריה, אך הוא פחד מרדיפות מהממסד בשל האופי המהפכני של התאוריה שלו. הקרדינל ניקולה שואנברג מקפואה שלח לו מכתב, בו הוא מבקש שיפרסם את רעיונותיו וביקש גם עותק לעצמו. יש שהציעו, כי בקשה זו היא שהלחיצה את קופרניקוס ומנעה ממנו לפרסם, ואילו אחרים חושבים כי הכנסייה דווקא רצתה שהוא יפרסם את דעותיו.
קופרניקוס עדיין עבד על התאוריה שלו ב-1539, כשגיאורג יואכים רטיקוס, מתמטיקאי חשוב בוויטנברג, הגיע לפרומברוק. פיליפ מלכנטון אירגן פגישות בין רטקיוס לכמה אסטרונומים. רטיקוס נעשה לתלמיד של קופרניקוס, ונשאר עימו לשנתיים, שבהן הוא כתב ספר, "נרטיו פרימה", שבו כלולה תמצית התאוריה שלו.
ב-1542, רטיקוס פרסם בשם קופרניקוס חיבור על טריגונומטריה. תחת לחץ כבד מרטיקוס, ולאחר שראה כי הספר הראשון לא נתקבל היטב בציבור, קופרניקוס הסכים לבסוף לפרסם את ספרו בנירנברג, בעזרת חברו גייס, בישוף חלמנו.
האגדה מספרת כי העותק הראשון של "דה רבולושיניבוס" הגיע לידיו של קופרניקוס ביום מותו, כך שהוא יכל להיפרד מה"אופוס ויטה" שלו, וכי הוא התעורר מהתרדמת שהיה שרוי בה, הסתכל בספר, ומת בשלווה.
קופרניקוס נקבר בקתדרלת פרומברוק. אך קבוצת ארכיאולוגים שחיפשה את גופתו ב-2004 לא הצליחה למצוא אותה, אף שמצאו כמה קברים אחרים מאותה תקופה. החיפושים אמורים להמשיך בשנת 2005.
[עריכה] התאוריה ההליוצנטרית של קופרניקוס
[עריכה] תאוריות מוקדמות
רבות נכתב על התאוריות ההליוצנטריות המוקדמות. פילולאוס (בתחילת המאה ה-4 לפנה"ס) היה מהראשונים שהציעו כי הארץ נעה, כנראה בהשראת התאוריות של פיתאגורס על הגלובוס העגול.
אריסטרכוס מסמוס (המאה ה-3 לפנה"ס) פיתח כמה תאוריות של הרקלידס פונטיקוס (שכבר דיבר על סיבוב של כדור הארץ סביב צירו) והציע את התאוריה הרצינית הראשונה המוכרת לנו של מערכת שמש הליוצנטרית. לצערנו, החיבור שלו על ההיפותזה ההליוצנטרית לא שרד, ולכן אנו יכולים רק לנחש מה הוביל אותו למסקנותיו. יש לציין, כי לפי פלוטארכוס, כותב אחר בן זמנו של אריסטרכוס האשים אותו בחוסר אדיקות בשל כך ש"הניע את הארץ".
קופרניקוס ציטט את אריסטרכוס ופילולאוס בכתב יד ראשוני של ספרו ששרד, כשהוא כותב: "פילולאוס האמין בתנועת הארץ, ויש אף שאומרים כי גם אריסטרכוס איש סמוס היה בדעה זו". מסיבות שאינן ידועות הוא מחק את הפסקה הזו לפני פרסום ספרו.
החיבור של האסטרונום המוסלמי בין המאה ה-14, אבן אל-שאטיר, כולל תצפיות וחישובים הדומים לאלה של קופרניקוס, ויש שהציעו כי קופרניקוס הושפע על ידו.
[עריכה] התאוריה הקופרניקאית
התאוריה של קופרניקוס פורסמה בספר "על תנועתם של גרמי השמים" (De revolutionibus orbium coelestium) בשנת מותו, 1543, אף שהוא פיתח אותה כמה עשורים מוקדם יותר.
ספר זה מציין את ראשית המעבר מיקום גיאוצנטרי (ואנתרופוצנטרי), שהארץ במרכזו. קופרניקוס טען כי הארץ היא אחת מכמה כוכבי לכת, שמסתובבים סביב שמש שאינה נעה, וכי היא משלימה את ההקפה פעם בשנה, יחד עם סיבוב סביב צירה פעם ביום. הוא הגיע לסדר הנכון של כוכבי הלכת, ואף הצביע על שינוי איטי במקום הציר של כדור הארץ כגורם לתופעה הידועה כנקיפה (Precession), וכן הסביר כי העונות נגרמות בכך שהציר אינו ניצב למישור הסיבוב של כדור הארץ, אלא נטוי בזווית. הוא אף הוסיף תנועה נוספת לכדור הארץ, השומרת על כך כי הציר שלה יהיה מכוון כל הזמן לאותה הנקודה (צפון-דרום). מזמנו של גלילאו הובהר, כי אין כאן תנועה נוספת, וכי אם הארץ הייתה לא הייתה נשארת באותה נקודה – אז היה צורך בתנועה כזו.
קופרניקוס טען כי כל המסלולים במערכת השמש הם מעגליים, דבר שאינו נכון, שכן הם אליפטיים, ולפיכך המודל שלו היה לא מדויק ולא יכל לחזות ארועים אסטרונומיים בצורה טובה מזה של תלמי, שהיה מקובל אז. הוא גם חשב שמערכת השמש קטנה בהרבה ממה שהיא באמת, כמו רוב האסטרונומים בתקופתו.
ובכל זאת, למודל שלו היה השפעה מכרעת על מדענים רבים כמו גלילאו, טיכו ברהה ויוהנס קפלר, שאימצו אותו ושיפרו אותו (הדבר אמור בעיקר כלפי קפלר).
רק התצפיות של גלילאו על כוכב הלכת נוגה בעזרת הטלסקופ החדש שהמציא היו הראיות הממשיות הראשונות לתאוריה של קופרניקוס.
את המערכת הקופרניקאית אפשר לסכם בשבע נקודות, כפי שקופרניקוס עצמו עשה בסיכום שנמצא ופורסם רק ב-1878:
- למסלולים של גופים אסטרונומיים אין מרכז אחד ששייך לכולם.
- מרכז הארץ אינו מרכז היקום, אלא רק המרכז של מסת הארץ ושל מסלול הירח.
- כל כוכבי הלכת מסתובבים במסלול סביב השמש, ולכן השמש היא מרכז היקום (קופרניקוס לא היה בטוח האם השמש נעה או לא, כשהוא טוען כי מרכז היקום הוא "בשמש, או לידה").
- המרחק בין הארץ לשמש, ביחס למרחק בין הארץ לכוכבים הקבועים, הוא קטן מאד.
- התנועה היומית של השמש היא למראית עין בלבד, והיא נראית כנעה בגלל הסיבוב של כדור הארץ סביב צירו.
- הארץ סובבת סביב השמש, כמו שאר כוכבי הלכת, כך שכל התנועות-לכאורה של השמש במהלך השנה הן למעשה תנועה של הארץ.
- תנועות אלו של הארץ ושל השמש, יכולות להסביר את כל המסלולים והמיקומים של שאר כוכבי הלכת.
[עריכה] De Revolutionibus Orbium Coelestium
החיבור של קופרניקוס, "על תנועתם של גרמי השמים" (1543), שהוקדש לאפיפיור פאולוס השלישי, מחולק לשישה חלקים:
הספר הראשון כולל הצגה כללית של התאוריה ההליוצנטרית, וסיכום של רעיונותיו על העולם.
הספר השני הוא בעיקר תיאורטי ומדבר על עקרונות האסטרונומיה, וכן יש בו רשימת כוכבים (כבסיס לטענות שיבואו בהמשך הספר).
הספר השלישי עוסק בעיקר בתנועות לכאורה של השמש ולתופעות הקשורות לה.
הספר הרביעי כולל תיאור דומה של הירח ושל תנועותיו ומסלולו.
הספרים החמישי והשישי מכילים תיאור של המודל החדש.
[עריכה] קופרניקוס וקופרניקניזם
לתאוריות של קופרניקוס יש חשיבות רבה בהיסטוריה של הידע האנושי. רבים הציעו כי רק לגאומטריה האוקלידית, לתאוריית האבולוציה של דרווין ולפיזיקה של ניוטון הייתה השפעה דומה על התרבות האנושית ככלל ועל המדע בפרט.
ישנן משמעויות רבות לתאוריה שלו, לבד מהערך המדעי שלה. חיבורו היה מהפכני ביחס שלו לדת המקובלת, לדוגמהטיזם, ולחופש של המחקר המדעי, ומשווים אותו בזה לגלילאו גליליי.
כשחיבורו פורסם, הוא סתר את הדוגמה הדתית המקובלת: הצעתו היתה, כי אין צורך בישות חיצונית כלשהי שתיתן נשמה, כוח וחיים לעולם ולאנושות, וכי המדע יכול להסביר את הקיום.
אולם, הקופרניקניזם גם פתח פתח לאימננטיות, הדעה שהכוח או הישות האלהית קיימת בתוך כל דבר ביקום, רעיון שפותח רבות בפילוסופיה המודרנית. אימננטיזם גם מוביל לסובייקטביזם מטפיזי: התאוריה שנקודת המבט היא שיוצרת את המציאות, וכי אין מציאות אמיתית כללית שקיימת לבד מהחישה. לפיכך, יש שאומרים כי קופרניקוס הרס את היסודות של המדע והמטפיזיקה הימי ביניימית.
אחד מהתוצאות של התאוריה הקופרניקאית היא כי חוקים מדעיים אינם תמיד מתאימים למה שנראה בעין. רעיון זה סותר את המערכת של אריסטו, שהדגישה מאוד את הידע המתקבל מהחושים.
החידוש של קופרניקוס היה מהפכה מדעית, ויש אומרים שהיא הייתה המהפכה. עמנואל קאנט, לדוגמה, ראה את המשמעות הסמלית של המהפכה הקופרניקאית, כשהוא רואה אותה כמייצגת את הדעה שהרציונליות האנושית היא המקור האמיתי לתופעות הנצפות. גם פילוסופים מודרניים רואים משמעות פילוסופית רבה בקופרניקניזם.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מוזיאון ניקולאס קופרניקוס בפרומברוק
- תמונות של קופרניקוס
- דף של אוניברסיטת קמברידג' המתאר את הפעילות האסטרולוגית של קופרניקוס
- צילום פקסמיליה מלא של "תנועת גרמי השמים"
- הטקסט של "תנועת גרמי השמים"
- ניקולאוס קופרניקוס
- מקופרניקוס ועד יוחנן פאולוס ה-2 - מסע בחלל בעקבות התגליות האסטרונומיות, באתר סנונית.
- קג'טי נגהי, קופרניקוס והמהפכה ההליוצנטרית
- אבני דרך, עשר התגליות הגדולות בפיזיקה ובאסטרונומיה, באתר ifeel
- ביוגרפיה של ניקולאוס קופרניקוס באתר MacTutor