אקונומטריקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

אקונומטריקה היא תורת המדידה הכמותית של היחסים בין משתנים כלכליים ומגמותיהם בעזרת כלים סטטיסטיים ובכלל זה הפיתוח של השיטות הסטטיסטיות המשמשות לביצוע המדידה האקונומטרית.

אקונומטריקה היא הענף האמפירי של מדע הכלכלה. תפקידה לבדוק את נכונותן של תאוריות כלכליות ולספק אומדנים מספריים לפרמטרים תאורטיים.

על מנת שמודל כלכלי יהיה ניתן למדידה אקונומטרית צריכים להתקיים מספר תנאים:

המודל צריך להיות מנוסח בצורה של משוואה או משוואות המתארות את הקשר החזוי לפי המודל בין משתנים כלכליים.
המשתנים האמורים צריכים להיות מדידים באופן אוביקטיבי באופן ישיר או לפחות על ידי קירוב (proxy).
בידי החוקר צריך להיות מקבץ גדול מספיק של תצפיות על כל המשתנים הכלולים במודל או של קירוביהם.

בהתקיים התנאים האלה ניתן, על ידי ניתוח רגרסיה, בדרך כלל רגרסיה לינארית לאמוד את המשוואות המייצגות את המודל ולהגיע למסקנה - האם הנתונים תומכים במודל או מפריכים אותו ובמידה והמודל תקף מה הערכים המספריים של הפרמטרים במשוואות.

[עריכה] דוגמה לאמידה אקונומטרית

כלכלן ישראלי סבור כי בישראל קיים קשר הפוך לינארי בין אבטלה לאינפלציה. במלים אחרות הוא משער כי קיימת עקומת פיליפס ישרה היורדת משמאל לימין. הוא מנסח את המשוואה הבאה כדי לבצע רגרסיה לינארית:

$\ Y = \alpha X + \beta + \varepsilon$

כאשר $\ Y$ הוא שיעור האינפלציה ו- $\ X$ שיעור האבטלה. המקדמים $\ \alpha$ ו- $\ \beta$ הם השיפוע והחותך של העקומה המשוערת בהתאמה ו- $\ \varepsilon$ הוא גורם מקרי בעל התפלגות נורמלית ותוחלת 0, כפי שנדרש במודל של רגרסיה לינארית.

החוקר פונה למקור מוסמך כגון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשיג סדרה של נתוני האינפלציה והאבטלה בישראל לאורך מספר רב של שנים. את הנתונים הוא מזין לתוכנה סטטסיטית בעלת יכולת חישוב רגרסיה לינארית וזו מספקת לו את תוצאת האמידה הכוללת בין השאר:

אומדנים מספריים a,b לערכיהם של הפרמטרים התאורטיים $\ \alpha,\beta$ .
מובהקות סטטיסטית ורווח בר סמך עבור האומדנים $\ a,b$ .
מקדם הסבר $\ R^2$ בין 0 ל-1 המתאר את המידה שבו המשתנה המסביר,במקרה זה שיעור האבטלה מצליח להסביר את השונות במשתנה התלוי, שיעור האינפלציה.

בחינת התוצאות מאפשרת לחוקר להעריך את התאמת השערתו למציאות. אם המקדם $\ a$ אינו שונה באופן מובהק מאפס המסקנה היא כי אין קשר בין שני המשתנים. לעומת זאת, אם המקדמים שונים במובהק מאפס אך ערכו של מקדם ההסבר $\ R^2$ נמוך המסקנה תהיה כי יש קשר בין המשתנים אך הוא אינו מתבטא במודל באופן מלא. ייתכן שקיים עוד משתנה המשפיע על האינפלציה מלבד האבטלה כגון שער הריבית במשק או האינפלציה בתקופה קודמת המייצרת ציפיות אינפלציוניות. אפשרות נוספת היא שהאינפלציה אכן תלויה אך ורק באבטלה אך הקשר אינו לינארי כפי ששיער החוקר.

במידה והמודל מתגלה כבעל מובהקות ומקדם הסבר גבוהים החוקר משתכנע שהשערתו נכונה. כעת הוא יכול לעשות במידע זה שימוש מעשי ולחזות את שיעור עליית המחירים בשנה הבאה בהנחה שמדיניות הממשלה תקטין את האבטלה בכמות נתונה.

[עריכה] אומדנים אקונומטריים חשובים

בנקים מרכזיים כגון בנק ישראל מחזיקים מודל מקרוכלכלי מרכזי אחד של המשק, אומדים אותו ומשתמשים במשוואה המתקבלת כדי לחזות את המחוונים הכלכליים החשובים כגון צמיחה ואינפלציה. התחזיות משמשות אותם בבואם להחליט האם להעלות או להוריד את הריבית במשק.
גופים בינלאומיים כקרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי אומדים מודלים הכוללים מספר רב של ארצות על מנת לחזות את ההשפעות של החלטותיהם - למשל את גודל הסיוע הכספי שתעניק הקרן למדינה במצוקה.
אומדנים של הנטייה השולית לצרוך במשק והמכפיל הקיינסיאני הנגזר מהם מאפשרים לממשלה לחזות את השינוי בתוצר כתוצאה משינויים בתקציב המדינה ולקבוע את המדיניות הפיסקלית בהתאם.
גופים פיננסים נעזרים באקונומטריקה כדי לנסות לחזות שערים עתידיים של מניות או מדדים ולהשקיע בהתאם.