אקורד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
יש לשכתב ערך זה ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לוויקיפדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
אקורד (Chord) או בשמו העברי תצליל הוא צירוף של שלושה תוים או יותר המנוגנים יחד. מספר אקורדים ברצף, היוצרים מתח והרפיה נקראים הרמוניה.
תוכן עניינים |
[עריכה] האקורד המז'ורי והמינורי
שני הסוגים העיקריים של האקורדים הם האקורד המז'ורי והאקורד המינורי. שני סוגי האקורדים האלו מורכבים משתי טרצות: האקורד המז'ורי מורכב מטרצה גדולה ואחריה טרצה קטנה, והמינורי מורכב מטרצה קטנה וטרצה גדולה.
שמם של האקורדים האלו נלקח משם הסולמות שבהם הם מנוגנים - אקורדים אלו מורכבים מהדרגות הראשונה, השלישית והחמישית בסולם המז'ורי או המינורי בהתאמה. לדוגמה האקורד רה מז'ור מורכב מצלילים רה, פה דיאז (הדרגה השלישית בסולם רה מז'ור) ולה.
[עריכה] אקורדים מוגדלים ומוקטנים
מעבר לאקורדים המז'ורים והמינורים, קיימים גם אקורדים מוקטנים ומוגדלים: אקורד מוקטן הוא אקורד שמורכב משני מרווחים של טרצה קטנה. לדוגמה-האקורד דו מוקטן יורכב מדו (שנקרא השורש של האקורד), מי במול (מרחק של טרצה קטנה מהשורש) סול במול (מרחק של טרצה קטנה מהדרגה השנייה של האקורד).
אקורד מוגדל הוא אקורד שבין כל צליל וצליל בו יש מרווח של טרצה גדולה אחת (2 טון) לדוגמה-האקורד לה מוגדל יורכב מלה (השורש), דו דיאז (מרחק של טרצה גדולה מהשורש) מי דיאז (כלומר פה, מרחק של טרצה גדולה מהדרגה השנייה של האקורד).
[עריכה] מהלכי אקורדים (קדנצות)
(קדנצה הרמונית) מהלך הרמוני המביע לרוב סיום , קיימות מספרסוגי קדנצות:
[עריכה] קדנצה מלאה
מתחילה בדרגה הראשונה של הסולם(אקורד קדנציאלי) -(kI64) בהיפוך שלישי - דרגה ראשונה - קוורטסקסט - דהיינו - בסולם דו מג'ור - סול דו מי. מיד תבוא דרגה חמישית - הדומיננטה - במצב משולש או במצב ספטאקורד (V / V7) דהיינו - בסולם דו מג'ור - סול סי רה (פה) לאחר הדרגה החמישית יבוא משולש מהדרגה הראשונה - דהיינו - בסולם דו מג'ור - דו מי סול דו ובקיצור - I64 > V(7) > I
[עריכה] קדנצה מדומה
דרגה ראשונה - אחריה דרגה חמישית (כמו במלאה) אבל - אז יש הפתעה - דרגה VI תגיע - והיא תהיה הפוכה לסוג הסולם - (מינורית במג'ור ומג'ורית במינור)
דהיינו - בדו מג'ור - סול דו מי > סול סי רה (פה) > לה דו מי
ובקיצור - I64 > V(7) > VI
[עריכה] קדנצה חלקית
כמו המלאה - רק שהיא תסתיים בדרך כלל בדרגה החמישית , לעתים רחוקות יותר במצב לא משולש של דרגה ראשונה - ולעתים נדירות עוד יותר בדרגות אחרות של הסולם
[עריכה] קדנצה קונצרטית
להבדיל מהקדנצה ההרמונית - קיימת קדנצה כמו זו שבאה בסוף הפרק בקונצ'רטו - המתפרשת לרוב על הדרגה החמישית - שם ינתן לסולן להראות את הוירטואוזיות שלו - בקטע סולו קצר - בין כמה שניות לכמה דקות - אשר בסופו תחזור התזמורת ותבצע את הקודה.
הקדנצה נכתבת לרוב על ידי המלחין או על ידי הנגן עצמו , לעתים אף מלחינים כותבים קדנצה משלהם לקונצ'רטו של מישהוא אחר - כמו הקדנצה של ברהמס לקונצ'רטו ה 17 מאת מוצארט.
[עריכה] שיטת סימוני האקורדים
שיטה זו נהוגה בעיקר במוזיקה פופולרית, ונוחה במיוחד לנגינת ליווי בגיטרה ופסנתר.
האקורדים נרשמים לפי אותיות האלפא-בית הלטיני. משמעותן כדלקמן:
- A - לה
- B - סי
- C - דו
- D - רה
- E - מי
- F - פה
- G -סול
בנוסף לשמו הבסיסי של האקורד, קיימים סימנים נוספים בשיטת סימוני האקורדים שנותנים לנו להגדיר את תצורת האקורד בצורה מדויקת ומורכבת יותר, סימנים אלו תמיד יופיעו לפי סדר מסוים בכתיבת האקורד, כשהאות שמסמלת את תו האקורד תהיה תמיד הראשונה בסדר זה.
להלן רשימת הסימנים הנוספים בשיטת סימוני האקורדים, לפי הסדר בהם יופיעו.
1.תו האקורד הבסיסי, לפי סימונו באלפא-בית הלטיני.
2.היתקו של האקורד:
3.במידה והאקורד מינורי, מוקטן או מוגדל, כעת יצויין פרט זה על ידי-
- סימון m (קיצור לminor)לאקורד מינורי.
- סימון Dim (קיצור לdiminished)לאקורד מוקטן.
- סימון Aug (קיצור לAugmented) לאקורד מוגדל.
אם מופיע האקורד ללא ציונים מסוג אלו, ותופיע רק האות המסמלת את תו הבסיס של האקורד-האקורד הוא מז'ורי.
4.כאן תופיע כל הוספת תו נוסף לאקורד בצורה מספרית, כשהמספר מתייחס לדרגת התו ביחס לסולם המז'ורי של תו האקורד הבסיסי,להלן כמה דוגמאות נפוצות להוספת תווים לתצורת האקורד הבסיסית:
- סימון 4 יורה לנו לנגן גם את הדרגה הרביעית בסולם. למשל-C4 יורה לנו לנגן גם את הדרגה הרביעית
בסולם דו מז'ור: הרי הוא התו פה,בנוסף לצלילי האקורד הבסיסיים.
- סימון 5# אחרי שם האקורד יורה לנו לנגן גם את הדרגה החמישית בסולם, בתצורת דיאז. למשל-A5# יורה לנו לנגן גםאת הדרגה החמישית-דיאז בסולם לה: הרי הוא התו מי - דיאז.
- סימון שבע הוא יוצא דופן בשיטה זו, מכיוון שכשהוא מופיע באקורד הוא מורה לנו לנגן דווקא את הדרגה השביעית-במול של אותו סולם, בעוד שאם נראה את אותו סימון בתוספת האותיות Maj (משמע-Maj7) אז נדע שמתכוונים לדרגה השביעית הטהורה.
ישנן אינספור וואריאציות שניתן לתת לאקורד, אך בכולן חוקי הרישום זהים- תחילה מופיעה האות המייצגת את התו הבסיסי באקורד, אחריו יופיע ההיתק (דיאז או במול), שלישי יופיע "מינו" של האקורד (מינור יסומן באות m, מז'ור יסומן בהעדרה של אות זו). לאחר מכן יופיעו באותיות ומספרים מאפיניו האחרים של האקורד.
[עריכה] דרגות הסולם
כל סולם (מערבי - בעל 7 צלילים) ניתן לחלק ל 7 דרגות (7 התווים הבונים אותו) הדרגות ממוספרות תמיד בספרות רומיות ולכל דרגה יש שם.
דרגה ראשונה I טוניקה
דרגה שנייה II סופרטוניקה
דרגה שלישית III מדיאנטה
דרגה רביעית IV סוב-דומיננטה
דרגה חמישית V דומיננטה
דרגה שישית VI סוב-מדיאנטה
דרגה שביעית VII טון מוביל
הדרגות מתחלקות לדרגות ראשיות ולדרגות משניות: הדרגות הראשיות - יצרו משולשים בהתאם לסוג הסולם (מג'ור או מינור) והן I . IV . V והמשניות הן הדרגות שיצרו משולשים ההפוכים לסוג הסולם והן: II . III . VI . VII
מכל דרגה אפשר ליצור משולש - שישמש טוניקה זמנית (פרט לדרגה ה VII במג'ור שתיצור משולש מוקטן שלא יכול לשמש כטוניקה) יצירת טוניקה זמנית נקראת סטייה - ניתן לסטות רק לדומיננט ספט אקורד (ספט אקורד מדרגה חמישית) של הטוניקה הזמנית - למשולש של הדומיננטה של הטוניקה הזמנית ולספט אקורד מדרגה VII של הטוניקה הזמנית.
בהרמוניה המשולש של הדומיננטה חייב להיות תמיד מג'ורי - במג'ור - הוא ממילא מג'ורי מעצם היותה של הדומיננטה דרגה ראשית.
במינור - על מנת ליצור משולש מג'ורי מגביהים את הדרגה ה VI בחצי טון ואז קוראים לסולם "מינור הרמוני" למשל אם בלה מינור ננגן סול # במקום סול בקר משולש הדומיננטה - מי סול# סי - יהיה מג'ורי.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: אקורד |
||
 ספר לימוד בוויקיספר: מילון אקורדים בפסנתר |
||
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אקורדים |
- אינדקס אקורדים לגיטרה - צורת הביטוי המעשי של האקורדים השונים בגיטרה
