ארנסט אנסרמה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארנסט אלכסנדר אנסרמה (11 בנובמבר 1883 - 20 בפברואר 1969), היה מנצח שווייצרי.
אנסרמה, בן דורם של וילהלם פורטוונגלר ואוטו קלמפרר וכמותם מנצח על מוזיקה של המאה העשרים, מייצג מסורת וגישה שונות מאוד. הוא נולד ב-ווה (Vevey) שווייץ, ובמקור היה פרופסור למתמטיקה, שלימד באוניברסיטת לוזאן. הוא החל לעסוק בניצוח בקזינו במונטרה בשנת 1912, ומשנת 1915 עד 1923 היה מנצח באלט דיאגילב. במסעותיו בצרפת עם הבאלט, פגש את דביסי ואת ראוול והתייעץ עמם בנוגע לביצוע יצירותיהם. בשנות מלחמת העולם הראשונה פגש את איגור סטרווינסקי, שהיה בגלות בשווייץ, והחל קשר עם המוזיקה הרוסית, שנמשך כל ימי חייו.
בשנת 1918 ייסד תזמורת משלו, תזמורת שווייץ המערבית (Orchestre de la Suisse Romande). הוא סייר ברחבי אירופה וארצות הברית והתפרסם בביצוע קפדני ומדויק של מוזיקה מודרנית קשה. הוא היה הראשון להקליט יצירות כמו "קפריצ'יו" של סטרווינסקי, עם המלחין כסולן.
אנסרמה היה מהראשונים בתחום המוזיקה הקלאסית שהתייחסו לג'אז ברצינות.
אחרי מלחמת העולם השניה הגיעו אנסרמה ותזמורתו לרמת הכרה בינלאומית הודות לחוזה לטווח ארוך עם חברת דקה, ומאז ועד מותו הקליט את רוב הרפרטואר שלו, במקרים רבים פעמיים או שלוש. פרשנויותיו זכו להערכת רבים בשל הצלילות והסמכותיות שאפיינו אותן, אם כי היו גם מי שיצאו נגדן. גישותיו היו שונות מאלה של מומחים מפורסמים אחרים למוזיקה של המאה העשרים, שהנודעים ביניהם היו פייר מונטה וסטרווינסקי עצמו. אנסרמה שלל את נוהגו של סטרווינסקי להכניס שינויים ביצירותיו, והשמיע תמיד את הגרסאות המקוריות. בעקבות מריבה עם סטרווינסקי אודות שינויים שרצה אנסרמה להכניס באחת מיצירותיו, וסירובו של סטרווינסקי להתיר זאת, הצטננו מאוד יחסיו של אנסרמה עם המלחין, וחברותם ארוכת השנים באה לקיצה. אף כי נודע בביצוע יצירות מודרניות רבות משל מלחינים אחרים, כמו ארתור הונגר ופרנק מרטן, הוא הסתייג לחלוטין מן המוזיקה של ארנולד שנברג ומקורביו, ואפילו כתב ספר, Les Fondaments de la Musique dans la Conscience Humaine שבו השתדל להוכיח, שהניב של שנברג מזוייף ובלתי רציונלי.
בזקנתו הפתיע, יחד עם ההרכב שלו, רבים כשהפיק תקליטורים שהוקדשו להיידן, בטהובן וברהמס. הביצועים האלה היו רחוקים מן הפרשנות הגרמנית המקובלת ונתקלו בביקורת רבה עם הופעתם, אבל בשנים האחרונות מתחילים להתייחס ביתר הערכה לחיוניות התוססת שלהם.
אנסרמה היה אדם נלהב ומלא חיים, שנטה לוויכוחים חוצבי להבות בהגנה על דעותיו. בבריטניה יצא לו שם של מנצח, המרבה בוויכוחים עם תזמורות בריטיות, שהורגלו בסגנונם הנוח והלבבי יותר של סר תומס ביצ'ם וסר אדריאן בולט. הקלטתו האחרונה, שהייתה, כטיפוסי לו, "ציפור האש" של סטרווינסקי, נעשתה בלונדון עם תזמורת פילהרמוניה החדשה, והקלטה של החזרות והדיונים נעשתה לזכרו.
אנסרמה חיבר כמה יצירות לפסנתר ותזמורת, ביניהן פואמה סימפונית בשם "עלי אביב" (Feuilles de Printemps). הוא מת בז'נבה.
