אשר בן נתן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אשר בן נתן (נולד ב-15 בפברואר 1921). איש בטחון ודיפלומט ישראלי בכיר.
אשר בן נתן נולד בווינה בירת אוסטריה בשנת 1921 כארתור פיירניקץ (Arthur Piernikatz). שמו העברי ניתן לו בעלייתו עם בני משפחתו לארץ ישראל כנער בן 17 בשנת 1938.
בשנת 1945, לאחר תום מלחמת העולם השנייה, שב בן נתן לווינה והפעם כאיש ארגון ההגנה (במסווה של עיתונאי) שהפעיל, ביחד עם אפרים דקל ואחרים, את תנועת הבריחה, שעסקה בהעפלה של ניצולי השואה לארץ ישראל, על-ידי הובלתם בכלי-רכב ממרכז אירופה לאיטליה, אליה הגיעו במסע רגלי בהרי האלפים, וממנה הפליגו בספינות מעפילים לארץ ישראל. בן נתן היה מפקד הבריחה באוסטריה עד שנת 1947. הוא אסף באותה תקופה חומר אודות פושעי המלחמה הנאצים, אשר שימש לאחר מכן כיסוד למרכז שמעון ויזנטל בוינה.
לאחר קום מדינת ישראל נשא בן נתן בתפקידים בכירים במשרד החוץ ומשרד הביטחון בו הגיע לדרגת מנכ"ל המשרד.
עם כינון היחסים הדיפלומטיים בין מדינת ישראל למערב גרמניה נבחר בן נתן כשגריר הישראלי הראשון בגרמניה. בין השיקולים לבחירתו לתפקיד היסטורי זה לאור אירועי השואה, בו כלול ייצוג מדינת ישראל כלפי העם הגרמני, היו בקיאותו בשפה הגרמנית והיותו איש ביטחון שיסמל את כוחה ומעמדה של המדינה. בעיתונות התקופה נאמר גם כי אחד השיקולים היה גם הופעתו הנאה והמרשימה של בן-נתן השונה מן הסטריאוטיפ של היהודי עליו חונך דור שלם של גרמנים בתקופה הנאצית. בן-נתן שימש כשגריר בגרמניה עד לשנת 1969.
בשנת 1970 נתמנה אשר בן-נתן כשגריר ישראל בצרפת. כאשר תקף בן-נתן את צביעותה של צרפת במזרח התיכון העיר על כך העיתון לה מונד כי כך אין מתנהגים, אך דווקא נשיא צרפת, ג'ורג' פומפידו, שיבח אותו על התנהגותו התקיפה למען האינטרסים של ארצו והוסיף כי היה שמח "לו השגרירים שלי יהיו דומים לשגריר הישראלי". בן-נתן סיים תפקידו כשגריר ישראל בצרפת בשנת 1975. לספר זכרונותיו שראה אור בשנת 2002 קרא בן-נתן בשם "החוצפה לחיות".
[עריכה] ספריו
- מכתבים אל השגריר. הוצאת עם הספר, 1974.
- אלבום הבריחה - תנועת הבריחה לארץ ישראל 1945-1948 (בעריכתו). הוצאת משרד הביטחון, 1998.
- החוצפה לחיות - פרקי חיים. הוצאת משרד הביטחון, 2002.
