ביזה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בלקיחת שלל. לערך העוסק במלחין ז'ורז' ביזה, ראו ז'ורז' ביזה.
ביזה היא לקיחת רכוש שבעליו עזבו את המקום או חסרים יכולת להתנגד. פעולה זו נפוצה בעיקר בימי מלחמה ובימי אסונות הגורמים לאנארכיה זמנית, כגון - רעידת אדמה או פיגוע טרור המוני. בתנ"ך מכונה כל לקיחת שלל "ביזה".
תוכן עניינים |
[עריכה] ביזה בזמני מלחמה
שני סוגים של ביזה עשויים להתבצע בזמן מלחמה: ביזה שנערכת על ידי צבאות, וביזה שנערכת על ידי אזרחים שמנצלים את מצב השלטון הרופף כדי לבזוז רכוש, בצורה שמקבילה לביזה בימי אסונות. ביזה צבאית עשויה להיות מאורגנת, כלומר - מבוצעת על ידי כלל החיילים על פי הוראות מלמעלה, או בלתי מאורגנת, ומתבצעת על ידי חיילים בודדים במטרה להשיג רווח אישי. ביזה משני הסוגים הייתה נפוצה מימי קדם ועד למאות האחרונות, כשהייתה נחשבת למעשה לגיטימי בזמן מלחמה. במספר מקומות בתנ"ך ניתן לראות כי הביזה הייתה נאספת ומחולקת על פי כללים ידועים. דוד המלך אף קבע כלל מנחה - השלל מתחלק בין הכוח הלוחם לכוח העורפי.
- "אֵת אֲשֶׁר-נָתַן ה' לָנוּ, וַיִּשְׁמֹר אֹתָנוּ, וַיִּתֵּן אֶת-הַגְּדוּד הַבָּא עָלֵינוּ, בְּיָדֵנוּ. וּמִי יִשְׁמַע לָכֶם, לַדָּבָר הַזֶּה: כִּי כְּחֵלֶק הַיֹּרֵד בַּמִּלְחָמָה, וּכְחֵלֶק הַיֹּשֵׁב עַל-הַכֵּלִים--יַחְדָּו יַחֲלֹקוּ: וַיְהִי, מֵהַיּוֹם הַהוּא וָמָעְלָה; וַיְשִׂמֶהָ לְחֹק וּלְמִשְׁפָּט, לְיִשְׂרָאֵל, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה." (שמואל א', ל', כ"ג-כ"ה)
על פי המשפט הבינלאומי ואמנת ז'נבה, אסורה הביזה, למעט רכוש ממלכתי שלקיחתו מותרת כשלל מלחמה. עם זאת, ביזה בלתי מאורגנת היא תופעה המתרחשת כמעט בכל מלחמה, גם בידי צבאות של מדינות דמוקרטיות. גם ביזה מאורגנת לא נעלמה מן העולם. לדוגמה - בזמן מלחמת המפרץ הראשונה נבזזה כווית באופן מאורגן על ידי כוחות עירקיים.
[עריכה] ביזה בצה"ל
בצה"ל אסורה הביזה בפקודות מטכ"ל, על פי כללי המשפט הבינלאומי. סעיף 74 בחוק הצבאי קובע כי:
- "ביזה חייל שבז ביזה, או שפרץ לבית או למקום אחר כדי לבוז ביזה, דינו - מאסר עשר שנים." [1]
ניתן לראות כי עונש על ביזה חמור הרבה יותר מעונש על גניבה רגילה, שדינה שנתיים בלבד. עם זאת, במקרים שונים התבצעה ביזה על ידי חיילי צה"ל, במהלך המלחמות ובמהלך פעילות ביטחון שוטף.
[עריכה] ביזה בזמני אסונות
כמעט בכל אירוע או אסון הגורם להתרופפות זמנית של הסדר באזור מסוים קורים מקרי ביזה. אירועים בהם נפוצים מקרי ביזה הם אסונות טבע כמו סופה או רעידת אדמה, אך גם מצבים כמו מהומות, פיגועי טרור ומלחמה. כדי להילחם בתופעות כאלה ננקטת בדרך כלל יד קשה על ידי הרשויות כנגד בוזזים, כמו גם נוכחות רבה של כוחות משטרה או צבא במקומות המועדים לביזה. במדינות מסוימות הותר לכוחות השיטור לירות בבוזזים, כמו לדוגמה בניו אורלינס, בזמן אסון הוריקן קתרינה.
[עריכה] סיבות לביזה בזמני אסונות
אחד האופנים הנפוצים בביזה בזמני אסונות הוא עבריינים שמנצלים הזדמנות בה אין גוף שישמור על רכוש האזרחים. עם זאת, בזמנים כאלה עשויים גם אנשים מן השורה להצטרף לביזה, תוך שהם נותנים לגיטימציה למעשיהם מסיבות שונות, כגון: "אחרים כבר בוזזים - אני לא הראשון; אם אני לא אקח את הרכוש הזה - הוא ייהרס; אם אני לא אבזוז את הרכוש הזה - מישהו אחר יבזוז אותו בכל מקרה; איבדתי את רכושי באסון, אז מותר לי לקחת רכוש אחר." לעתים מתבצעת ביזה לצרכי הישרדות - איסוף של דברים חיוניים כמו מזון, תרופות ודלק. ביזה כזאת עשויה להתבצע אף בצורה מאורגנת, על ידי הרשויות.
[עריכה] ראו גם
- חרם (בתנ"ך)
[עריכה] קישורים חיצוניים
- על ביזה במקרא - "המלחמה ושללה, מהמקרא ועד ימינו", משה דרורי - מתוך אתר דעת.