בילה צרקווה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בִילַה צֶרְקְווַה (אוקראינית: Біла Церква; רוסית: Белая Церковь; פולנית: Biała Cerkiew) היא עיר במחוז קייב, אוקראינה. משמעות השם היא "הכנסייה הלבנה". בפי היהודים היא כונתה "שדה לבן", או בלשון סגי נהור ביידיש "שווארצע טומאה" ("טומאה שחורה").
כיום מונה העיר כ-201,200 תושבים וגודלה כ-33.7 קמ"ר. היא ממוקמת 84 ק"מ דרומית לקייב על נהר הרוֹס. בילה צרקווה, היא מרכז תעשייתי גדול, שבו פועלים מעל 40 מפעלים בשטחי תעשייה שונים, ובין היתר: תעשיית מזון, תעשייה כימית ומוצרי נפט. העיר בילה צרקווה, הנה מקום מושבו של המפעל לייצור צמיגים: "רוֹסַאבַה", אשר עוד בתקופה הסובייטית, היה נחשב לאחד הגדולים בתחומו בכל ברית המועצות. כמו-כן, בעיר פועל גם מפעל למכונות חקלאיות, אשר הוקם עוד ב-1850.
[עריכה] היסטוריה
העיירה הוקמה בשנת 1032 בידי ירוסלב החכם, הדוכס הראשי של קייב. מ־1363 היא נכללה כחלק מן הדוכסות הגדולה של ליטא, ומ־1569 כחלק מהאיחוד הפולני ליטאי. הסכם שלום שנחתם בין האיחוד הפולני ליטאי למורדים אוקראינים-קוזאקים תחת הנהגתו של בוגדן חמלניצקי נחתם במקום בשנת 1651.
[עריכה] הקהילה היהודית
הקהילה היהודית בעיר נוסדה בסוף המאה ה-16. בשנת 1646 ישבו יהודים ב־100 מתוך 800 בתיה. בגזירות ת"ח נחרבה הקהילה. ההיידמקים פגעו בה באמצע המאה ה-18 אך היא שבה והתחדשה. בשנת 1765 נמנו בסביבתה 1,876 יהודים משלמי מס גולגולת, וב-1847 - 6,650 יהודים.
בשנת 1823 נפתח בה דפוס עברי; נודעו ממנו שלושה ספרים בלבד.
עם התפתחות המסחר הפכה העיירה לעיר. בשנת 1897 היו שם 18,720 יהודים (54% מהתושבים) ובשנת 1926 - 15,624 יהודים (36.4% מהתושבים). עם כינון השלטון הסובייטי באוקראינה ב-1918, למרות גילויי אנטישמיות בודדים - קהילה יהודית של בילה צרקווה, השתלבה היטב בכל שטחי החיים והפעילות של העיר. גם בעת המלחמה נגד הנאצים, יהודי המקום נטלו חלק פעיל ביותר בקרבות להדיפת הפולש הנאצי. באוגוסט 1943 השמידו הנאצים חלק גדול מיהודי בילה צרקווה.
