Static Wikipedia February 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Web Analytics
Cookie Policy Terms and Conditions בית סעוד - ויקיפדיה

בית סעוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בית סעוד (אאל סעוד) הנו בית המלוכה השולט בערב הסעודית, ועל שמו נקראת הממלכה. הוא נקרא על שם אבי השושלת, סעוד אבן מוחמד אבן מוקרין, בן שבט ענזייה מהנג'ד. זהו אחד מבתי המלוכה העשירים בתבל. תולדותיו עומדות בסימן נסיון לאחד פוליטית את חצי האי ערב ולהפיץ וריאציה קיצונית ופוריטאנית של האסלאם, הווהאביזם.

בית סעוד הוא במידה רבה התגלמותה של ערב הסעודית. בניו שומרים לעצמם את כל עמדות הכוח וההכרעה בממלכה: הם מכהנים כשרים, גנרלים, מושלים מקומיים וכמנהלי חברות ממשלתיות. זאת אף על פי שאף מנהיג סעודי אינו נהנה מהשפעה מכרעת כדוגמת אבן סעוד, מייסד הממלכה, מה עוד שבעשורים האחרונים עולות שכבות חדשות של אנשי עסקים ובעלי מקצועות חופשיים, והסמכות הפוליטית מתרחבת.

[עריכה] היסטוריה

אף על פי שממלכת ערב הסעודית נוסדה רק ב-1932, תולדותיו של בית המלוכה שלה מתוארכים עוד למאה ה-18.

מוחמד אבן סעוד, אשר שלט על אזור דרעייה שבנג'ד בשנים 1726-1765, אימץ את תורת הווהאביה מבית מדרשו של השייח' מוחמד עבד אל והאב (ואף נישא לבתו) והקים בשנת 1745 מדינה והאבית, היא המדינה הסעודית הראשונה, תוך שהוא מרחיב את שלטונו וכופה את הווהאביזם על חלקים ניכרים בחצי האי ערב. בנו עבד אל עזיז (שלט 1766-1803) ונכדו סעוד (1803-1814) המשיכו בדרכו והרחיבו שלטונם עד לגבולות סוריה ועיראק של ימינו. המדינה הסעודית הראשונה באה לקיצה בתקופתו של עבדאללה (1814-1818) אשר הובס על ידי השליט המצרי מוחמד עלי והוצא להורג.

בעשורים הבאים ידע בית סעוד עליות ומורדות, אך באופן כללי לא הצליח לשחזר את הישיגיו מהמאה ה-18. מסביבות 1865 חלה דעיכה הדרגתית, ושלטונו של בית המלוכה לא חרג מאזור דרעייה-ריאד. בשלהי המאה ה-19 הצליחו בני בית רשיד משבט שמר להביס את בית סעוד בראשות השליט הסעודי עבד-אר-רחמן אבן פייצל, לסלק את בניו מבירתם המסורתית ריאד ולהגלותם לכווית.

בנו הצעיר של עבד-אר-רחמן, עבד אל עזיז הידוע בתור "אבן סעוד" (שלט 1902-1953), חידש המאבק וכבש את ריאד ב-1902. תוך שהוא מנצל את הלהט הוואהבי, את קריסת האימפריה העות'מנית ותמיכת בריטניה, הצליח אבן סעוד לכבוש את אזורי הנג'ד והחיג'אז וכן חלקים מתימן ומחוף המפרץ הפרסי. ב-1932 הכריז על כינונה של ממלכת ערב הסעודית, המדינה הגדולה בחצי האי ערב.

לאחר מותו של אבן סעוד עלה בנו, סעוד (שלט 1953-1964 אלא שזה הודח ב-1964 בעקבות מחלתו וסכסוכיו עם אחיו החורג, פייצל, אשר הומלך תחתיו. פייצל נרצח בשנת 1975 על ידי בן-משפחה לוקה בנפשו. במקומו עלה אחיו למחצה המלך ח'אלד (יליד 1912). הלה מת ב-1982 ובמקומו הומלך פהד (יליד 1921). שבץ מוחי שעבר בשנת 1996 העביר את השלטון בפועל בממלכה לידיו של אח חורג אחר, עבדאללה מלך ערב הסעודית (יליד 1923) שהומלך ב־2005. ניתן להצביע לפיכך על כלל, לפיו המלוכה עוברת בין בניו של אבן סעוד לפי גילם. החוקה הסעודית קובעת כי השלטון במדינה נתון בידי בניו ונכדיו של אבן סעוד.

[עריכה] שושלת ראשי בית סעוד

                        סעוד אבן מוחמד אבן מוקרין
                                       |
   ____________________________________^___________________________
  |                                                                | 
  |                                                                | 
תוניאן                              בתו של עבד אל והאב--------מוחמד (1) 
  |                                                     |
  |                       ______________________________^___
                         |                                  |
עבדאללה (9)              |                                  |
                      עבדאללה                        עבד אל עזיז (2)
                         |                                |
                         |                                |
                       תורכי (6)                        סעוד (3)
                         |                                |
      ___________________^__              ________________^__________
     |                      |            |           |               |
     |                      |            |           |               |
  אל ג'ילוי          פייצל (7)(10)     ח'אלד (8) מושארי (5) עבדאללה(4) 
     |                      |
     |                      |
בניו ונכדיו    _____________^________________
נעשים אמירים  |             |                |
              |             |                |
    עבד אר-רחמן(13)(15)   סעוד (12)    עבדאללה (11) (14)
              |
              |
    עבד אל עזיז "אבן סעוד" (16)
              |
 _____________^______________________________________________________
|           |           |          |            |                    |
|           |           |          |            |                    |
סולטן  עבדאללה (21)  פהד (20)    ח'אלד (19)   פייצל (18)      סעוד (17)

הערות: מספר רב של אחים הושמטו מתרשים זה. המספר בסוגריים מציין את זהותו של אבי המשפחה בהתאם לסדר הכרונולוגי הבא:

  • (1): 1765 - 1726
  • (2): 1803 - 1766
  • (3): 1814 - 1803
  • (4): 1818 - 1814
  • (5): 1820
  • (6): 1834 - 1824
  • (7): 1838 - 1834
  • (8): 1841 - 1839
  • (9): 1843 - 1841
  • (10): 1865 - 1843
  • (11): 1871 - 1865
  • (12): 1875 - 1871
  • (13): 1875
  • (14): 1889 - 1875
  • (15): 1891 - 1889
  • (16): 1953 - 1902
  • (17): 1964 - 1953
  • (18): 1975 - 1964
  • (19): 1982 - 1975
  • (20): 2005 - 1982
  • (21): 2005 -
Static Wikipedia 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu