בן סירא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ספר "בן סירא", הידוע גם בשם "חכמת בן סירא" או "משלי בן סירא", הוא הספר החשוב ביותר בין בספרים החיצוניים, מבחינת מספר האזכורים שלו במקורות יהודיים ומבחינת הפופולריות שהייתה לו בקרב יהודים ונוצרים.

אף על פי שחז"ל הרבו לצטט מן הספר, הוא לא נכלל בסופו של דבר בין ספרי התנ"ך, ולפיכך הוא נזנח ונשכח ברוב הקהילות היהודיות. הספר נכלל בתרגום השבעים, וכיוון שתרגום זה משמש בסיס לברית הישנה, הוא נכלל בין כתבי הקודש הנוצריים. הנוצרים מכנים אותו Sirach על פי שמו המקורי, או Ecclesiasticus שפירושו "הספר של הכנסייה". לספר שמות רבים מפאת חיבתו על קוראים רבים מדתות שונות שהיו משתמשים בו ללימוד ולקריאה.

ההתעניינות בספר בקרב משכילים יהודים עלתה במאה השנים האחרונות, עם התגברות ההשקפה כי ספרי התנ"ך והספרים החיצוניים הם ביטוי לתרבות היהודית ולא רק להשקפה דתית. לפיכך תורגם הספר בחזרה לעברית מתוך הנוסחים הנוצריים שהשתמרו. בעקבות גילוי מגילות ים המלח וגניזת קהיר, נמצאו קטעים מן הנוסח העברי המקורי, דבר שהקל על שחזור הספר, ואפשר לבחון את אמינות התרגומים שהשתמרו בידי הנוצרים. הימצאות קטעים מן הספר בגניזת קהיר מעידה על כך שיהודים התעניינו בספר גם לאחר חתימת התנ"ך.

ספר בן סירא נכתב בלשון מליצית כדוגמת תהילים, משלי ואיוב ודקדוקו בכללותו הוא דקדוק מקראי. מטרת הספר היא להחדיר בקוראים יראת שמים ודרך תורה. מצוות מוסריות מקבלות בו חשיבות יתרה לעומת מצוות מעשיות כמו שמירת השבת. בן סירא מציין שהחוכמה היא אלוהית ביסודה וכל אדם מקבל את חלקו לפי מידתו. צדיקים הרבה ורשעים מעט. שמירת מצוות וחיים מוסרים מוסיפים חוכמה לאדם.

"הוא יצרה ראה ויספרה וישפכנה על כל מעשיו עם כל בשר כמתנתו וירבנה לאוהביו".

כממשיך במסורת המקרא ספר בן סירא דוגל בשיטת השכר והעונש עוד בעולם הזה. חז"ל השתמשו רבות בספר בן סירא, פעמים רבות ללא הזכרת שמו. לדעות שונות, נאסר הספר על ידי חז"ל, וזוהי פרשנות דברי רבי עקיבא במשנה הפוסק: "הקורא בספרים החיצוניים אין לו חלק לעולם הבא".

ידועה המחלוקת האם "בן-סירא" נכלל בתוך סיפרי הקודש או שמא הוא אחד מהספרים החיצוניים, והרב בני לאו בסיפרו "ממרן עד מרן" מביא את תשובותיו של הראשל"צ הרב עובדיה יוסף שבהם מסיק הרב עובדיה ש"בן-סירא" הוא כאחד מספרי הקודש וניתן להסתייע ממנו להלכה ולמעשה, וכן נוהג הרב להסתייע בו. וגם הרב ח"כ שלמה בניזרי בסיפרו "סדר הדורות הקצר" מביא את משלי "בן-סירא" ברשימת סיפרי הקודש.

[עריכה] מאמרותיו

"לא תעיל דויא בלבך, דגברי גיברין קטל דויא" ('אל תכניס דאגה בלבך, שכן הדאגה הרגה אנשים רבים').
"מנע רבים מתוך ביתך, ולא הכול תביא אל ביתך".
"אמר במאי איכול לחמא, לחמא סב מיניה" ('השואל במה אטבל את לחמי, קח ממנו את לחמו' - הרעב באמת איננו מחפש אחר מותרות).
"במופלא ממך אל תדרוש, ובמכוסה ממך אל תחקור. במה שהורשית התבונן, אין לך עסק בנסתרות".
"כל ימי עני רעים".