בני לוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

פרופ' בני לוי (פייר ויקטור, 28 באוגוסט 1945 - 15 באוקטובר 2003) יהודי יליד מצרים, בצעירותו מאואיסט אדוק ושותף פעיל במרד הסטודנטים בצרפת, לאחר מכן תלמידם של הפילוסופים ז'אן פול סארטר ועמנואל לוינס, ובסוף ימיו יהודי דתי, מנהל מכון לוינס בירושלים.

לוי נולד במצרים כילד חסר כל מודעות יהודית. בגיל 11 היגר לצרפת. כעבור זמן היה תלמיד מבריק וסיים את לימודיו באקול נורמל סופרייר אצל הוגים כלואי אלתוסר וז'אק דרידה. בתוך כך התמסר לרוחות הרדיקליות שנשבו באותם ימים ונעשה מאואיסט. כשעמדו הסטודנטים הצרפתים למוטט את משטרו של הנשיא שארל דה-גול במאי 1968 היה בני לוי, תחת שמו המחתרתי פייר ויקטור, פעיל מרכזי במרד הסטודנטים ב-1968.

כעורך הבטאון הרדיקלי של השמאל הפרולטרי "דבר העם" נעצר פעם אחר פעם עם עמיתיו בידי המשטרה הצרפתית, שהיייתה נחושה לשים קץ לתסיסה שאיימה על הסדר הטוב. בשנת 1970, כשגברה תדירות המעצרים, החליטו העורכים לפנות לעזרת אדם שהיה חסין מפני הטרדות המשטרה, הפילוסוף ז'אן פול סארטר. סארטר צרף את שמו לרשימת העורכים והמשטרה אכן הרפתה מהם.

בשנת 1973 החליט בני לוי לפרק את "השמאל הפרולטרי" מתוך חשש שהארגון יהפוך לתנועת טרור כדוגמת ארגונים דומים באיטליה ובגרמניה. באותה שנה ייסד לוי את "ליברסיון" (Libération), עיתון שמאלני מתון, שלימים התבסס כאחד היומונים המובילים של צרפת לצד לה מונד ולה פיגרו. בשלב זה התגלה לשלטונות שמנהיג השמאל הפרולטרי, פייר ויקטור, הוא פליט נטול אזרחות. הדרכון שניפק לו האו"ם הוחרם והוא חויב להתייצב בתחנת המשטרה אחת לשבועיים עם קרוביו ועורך דין. כשהתהדקו היחסים בין עורכי העיתון לסארטר סיפר לו עמיתו על ההטרדות. בתגובה פרש סארטר את חסותו על לוי והזמין אותו לשמש כמזכירו האישי.

שש שנים עבד ויקטור עם הפילוסוף, ועבודתם המשותפת הניבה ארבעה ספרים עד מותו של סארטר ב-1980. במחקריו עם סארטר החל מגלה את היהדות דרך מחקר קבלי שערכו יחדיו. עבודתם המשותפת שנויה במחלוקת אצל החוג שסבב את סארטר, משום שסארטר אימץ באותה תקופה השקפות חדשות שכללו שימוש במושגים דתיים ויהודיים של גאולה ומשיחיות, ולוי הואשם ב"חטיפת הישיש" ובזיוף כתביו, בין השאר על ידי סימון דה-בובואר.

בעקבות גישושיו המחקריים החל לוי גם בתהליך של הכרת היהדות כחויה אישית, ובסופו של דבר חזר בתשובה ולמד בישיבה בשטרסבורג. במקביל הפך לתלמידו של הפילוסוף היהודי עמנואל לוינס. בשלב מאוחר יותר עלה לישראל והתגורר בשכונת בית וגן בירושלים בה גר בשכנות למורו ורבו הרב משה שפירא. הקים ברחביה, יחד עם ברנר-אנרי לוי ואחרים, את מכון לוינס והיה פעיל כדובר היהדות בארועים אקדמיים בצרפת. נפטר בפתאומיות בחול המועד סוכות 2003.