בסיליוס השני בולגרוקטונוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בסיליוס השני בולגרוקטונוס ("קוטל הבולגרים"; יוונית: Βασίλειος Β' ο Βουλγαροκτόνος) היה קיסר ביזנטי מהשושלת המקדונית ששלט מ-976 עד 1025.

נולד בשנת 958 לאביו רומאנוס השני. בגיל 5 נתייתמו הוא ואחיו קונסטנטינוס, שהיה מאוחר יותר לקיסר קונסטנטינוס השמיני (Κωνσταντίνος Η΄). ככל הידוע הוא לא העמיד צאצאים, וכנראה לא התחתן.

בין השנים 963 ו 976 משלו בביזנטיון עוצרים, בתחילה ניקופורוס השני (Νικηφόρος Β΄ Φωκάς), שהתחתן עם תיאופנון, הקיסרית, ולאחר הרצחו (969), בהסכמתה, עלה לשלטון רוצחו, יואנס צימיסקיס (Ιωάννης Α΄ Τζιμισκής), שהיה שר הצבא. לאחר מותו של זה, קיבלו האחים את הממלכה. אך בסיליוס היה מוכשר ותקיף יותר מקונסטנטינוס אחיו, והוא תפס את רסן השלטון בהסכמת אחיו, שקיבל מעמד של מלך, אך לא משל בפועל.

בסיליוס נחשב בצדק לאחד מהקיסרים הגדולים של ביזנטיון. כבר בראשית דרכו ביטל חלק גדול מזכויות האצילים והוציא כמה מהם להורג, תוך כדי סיכון כיסאו, דאג למערכת משפט וגביית מיסים צודקת, והפך את קונסטנטינופול לאחת הערים המפוארות באירופה.

לאחר מכן (996) נדרש בסיליוס למלחמה בבולגרים, שהתחילו לתקוף את האימפריה כבר כמאה שנה קודם, ונחל כמה נצחונות (1004, 1010) עד למיגורם ב1018 ובעקבות כך קיבל את התואר "בולגרוקטונוס". לאחר מותו עלה על כיסאו אחיו, ולאחר מכן בנות אחיו, זואי ותיאודורה, בתחילה היו בעליה ומאהביה של זואי הקיסרים, ולאחר מכן היו הן קיסריות.

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בסיליוס השני