ברוך ג'מילי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ברוך ג'מילי (1923 - 29 בדצמבר 2004). חייל גבעתי ולוחם בחטיבת הראל של הפלמ"ח במלחמת העצמאות. ידוע בעיקר בשל כתובת גרפיטי כתובה בזפת שהשאיר על קיר של משאבת מים עליה שמר. הכתובת אמרה "ברוך ג'מילי, פ"ת, פלמ"ח 1948".

[עריכה] קורות חייו

ברוך ג'מילי נולד בשנת 1923 בפתח תקווה למשפחה תימנית מסורתית. אביו היה ממקימי שכונת מחנה יהודה בעיר. ג'מילי שירת בהגנה בתור נוטר וכחייל בגבעתי, ולחם גם במסגרת חטיבת הראל של הפלמ"ח במלחמת העצמאות. בשנת 1948 ליווה את השיירות שעלו לעיר ירושלים.

יותר מאוחר עזב את הצבא ועבד במכס. לאחר מכן התנדב לשירות קבע בתור רס"ר משמעת, ובתפקיד זה התמיד, דרך (כמעט) כל מלחמות ישראל עד שפרש בשנות השמונים בדרגת רס"ן. פרסום נוסף לו זכה, בשל נישואיו לשתי נשים, וזאת בניגוד לקביעת בית הדין הרבני. עד מותו היה פעיל במשמר האזרחי בפתח תקווה. ברוך היה ידוע בחוש ההומור שלו ובמידת הכנסת האורחים שנהג עם כל מי שהתעניין בסיפורו.

ברוך ג'מילי מת מסרטן בגיל 81.

[עריכה] הכתובת והתעלומה

במשך שנים נשארה כתובת הזפת על הקיר! ניתן היה לראות את הכתובת מכביש שער הגיא, והיא הפכה למפורסמת כמו שלדי המשוריינים שהושארו במקום כאנדרטה.

ברוך חזר לאותה עמדה לאחר שנפצע בקרבות קודמים. הוא כתב "ברוך ג'מילי פ"ת פלמ"ח 1948" בהשראת החיילים הבריטים שנהגו לכתוב את שמותיהם בעזרת זפת חמה. באותה העת היה מספרם של הנופלים שלא נודע מקום קבורתם גדול, וברוך החליט לכתוב את שמו, כשהוא מבקש מחייליו כי במקרה שיפול ישנו את הסיומת מפ"ת לפ"נ - פה נקבר. הגורל הועיד לג'מילי תוכניות אחרות והוא שרד. לאחר מכן הפכה הכתובת עבורו ועבור אחרים שהכירו את הסיפור לסמל המנציח את פועלו ואת מקום נפילתם של רבים מחבריו לנשק. אחד מחבריו של ג'מילי אמר: "כך כל שנה היה חוזר ומחדש את האותיות. כעבור מספר שנים הפסיק כי משום מה - כל שנה שחזר - היה מוצא את הכתובת מחודשת...אלמונים המשיכו את מסורתו."

במשך שנים נשארה זהות כותב הגרפיטי עלומה, וקמו לו חקיינים רבים. כתובת הנושאות את השם "ברוך ג'מילי" ניתן היה למצוא בכל רחבי הארץ.

[עריכה] הנצחה בשיר, והאיש שמאחורי הכתובת

התעלומה אף הניעה את שלמה ארצי לכתוב את "הבלדה על ברוך ג'מילי" ביחד עם המלחין גידי קורן. השיר התחרה בתחרות "פסטיבל הזמר והפזמון" בשנת 1974, וזכה במקום הראשון. מארגני הפסטיבל, שהבינו את פוטנציאל השיר, איתרו את ברוך ג'מילי, והעלו אותו לבמה לאחר הכרזת המנצח.

דמותו של ג'מילי הונצחה גם במערכון "שיח טבחים" של הגשש החיוור. על פי המערכון, על סיר המרק בו בישלו הטבחים במלחמת השחרור היה מרוח הכיתוב "ברוך ג'מילי".

[עריכה] מחיקת הכתובת מהקיר

בשנת 1984, 36 שנה לאחר שנכתבה, נמחקה הכתובת מתחנת השאיבה. ברוך ג'מילי פנה לבית משפט בבקשה לחייב את חברת מקורות להחזיר את הכתובת. ג'מילי צוטט אומר בנידון: "בטח עשה את זה מישהו שנולד אחרי שזה נכתב ולא מבין מה זה מסמל. רציתי להקים לי יד כיוון שלא ידענו אז מי יחיה ומי ימות. אני אמנם יצאתי שלם מן התופת, אך השם שלי על הקיר היה זכרון לכל מה שהתרחש שם באותה התקופה בדיוק כמו שרידי המשוריינים בצד הדרך". בקשתו של ג'מילי נדחתה על ידי בית המשפט.