בשארה אל-ח'ורי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בשארה אל-ח'ורי (ערבית: بشارة الخوري (1890 - 1 בינואר 1964) היה הנשיא הראשון של לבנון, לאחר קבלת עצמאותה מצרפת ב-1943.
אל-ח'ורי היה עורך דין אשר קנה את תלמודו בפריז ואשר החל את דרכו בשנת 1912 כמתמחה במשרד עורכי הדין של אמיל אדה. כמו אדה היה גם אל-ח'ורי פטריוט מרוני ונאמן לרעיון "לבנון הגדולה". אלא שבכך התמצה הדמיון, וביריבותם האישית גילמו השניים את הגישות השונות אל מול פני הדילמה המרונית.
אל-ח'ורי היה יליד האזור הדרומי בהר הלבנון שהיה דרוזי בעיקרו. למרות שדיבר צרפתית, העדיף אל-ח'ורי את הערבית ואת תרבותה. הוא לא היה לאומן ערבי מודרני שכן נאמנותו העקרונית נשארה ללבנון, אולם את ביטחונה ואת קיומה של לבנון, כך סבר, לא ניתן יהיה לשמר מתוך הנצחת העימות עם האסלאם ועם הערביות.
הקו שהנחה את אל-ח'ורי היה פרגמטיסטי, ולפי הערכותיו מוטב היה למרונים להתפשר עם המוסלמים. הוא שאף להגברת הפעולה בין העדות במסגרת המוסדות המאוזנים של הרפובליקה הלבנונית, בתקווה שבתוך כך תושבי לבנון המוסלמים ילכו ויזדהו עם המדינה הלבנונית. על פי השקפתו, תפקידה ההיסטורי של צרפת באזור הסתיים. צרפת, לדידו, עשתה את שלה בעצם הקמתה של "לבנון הגדולה" ובכינונה של הרפובליקה. עתה הייתה נוכחותה בבחינת שלטון זר, שיש להיפטר ממנו. ההתנגדות להמשך המנדט הצרפתי הייתה עבורו גם הגשר הבטוח ביותר שעליו ניתן לפסוע לעבר הסולידריות הנוצרית-מוסלמית.
לאחר בחירתו של הנשיא שארל דבאס קיבלו המרונים את ראשות הממשלה ואל-ח'ורי מונה לשר המשפטים. עתה נעשתה היריבות בינו לבין אדה גלויה ועקרונית. השניים ביקשו הכרעה באמצעות התחרות על מוסד הנשיאות. אולם ההכרעה בין שתי המגמות שייצגו לא מיהרה להתממש. שנות תהפוכות ארוכות עברו עד שיירשם ניצחון חלקי וזמני בלבד למגמה שייצג אל-ח'ורי.
| הקודם: אוגוסט אדיב פאשא |
ראש ממשלת לבנון 5 במאי 1927 - 10 באוגוסט 1928 |
הבא: חביב פאשא אלסעד |
| הקודם: חביב פאשא אלסעד |
ראש ממשלת לבנון 9 במאי 1929 - 11 באוקטובר 1929 |
הבא: אמיל אדה |
| הקודם: פייטרו טראד |
נשיא לבנון 21 בספטמבר 1943 - 11 בנובמבר 1943 |
הבא: אמיל אדה |
| הקודם: אמיל אדה |
נשיא לבנון 22 בנובמבר 1943 - 18 בספטמבר 1952 |
הבא: פואד שהאב (זמני) |
