בתי דין דתיים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בתי דין דתיים הם מוסדות שקיבלו היתר מטעם המדינה לדון במעמדם האישי של האזרחים, כדוגמת נישואים, גירושים, לידה, מוות וכיו"ב. בשיטת המשפט בישראל, לכל דת המוכרת על-ידי המדינה: יהדות, אסלאם, נצרות והדת הדרוזית בית דין משלה, השופט על פי ההלכה הדתית.
תוכן עניינים |
[עריכה] בתי דין רבניים
ערך מורחב – בית דין רבני
בתי הדין הרבניים עוסקים במעמדם האישי של בני הדת היהודית, ובכלל כך גם בגיור. השופטים בבתי דין רבניים נקראים דיינים, הממונים לתפקידם על-ידי ועדת מינויים בראשות שר הדתות. לרוב יושבים הדיינים בהרכב של שלושה, אך במקרים דחופים ובהסכמתם של שני הצדדים ניתן לשפוט גם בהרכב של דיין אחד. בתי הדין הרבניים פוסקים על פי ההלכה היהודית.
בישראל קיימים תריסר בתי דין רבניים אזוריים וכן בית דין מיוחד לענייני גיור. בית הדין הרבני הגדול לערעורים יושב בירושלים, ונשיאו משמש כאחראי על מערכת השיפוט הרבנית בישראל (למעשה, תפקידו מקביל לזה של נשיא בית המשפט העליון). על הצד הלוגיסטי של בתי הדין אמונה הנהלת בתי הדין הרבניים, כיום (2005) בראשות הרב אליהו בן דהן.
[עריכה] בתי דין שרעיים
בית הדין הדתי המוסלמי נקרא בית דין שרעי (מהמילה "א-שריעה" כלומר ההלכה המוסלמית) והוא מהווה מוסד מרכזי בחיי האוכלוסייה המוסלמית בישראל. במדינת ישראל פועלים שבעה בתי דין שרעיים אזוריים בערים עכו, חיפה, נצרת, טייבה, יפו, באר שבע וירושלים. בנוסף להם פועלים בית הדין לערעורים והנהלת בתי הדין השרעיים, אשר ממוקמים בירושלים.
בית הדין האזורי דן בהרכב של דן אחד (המכונה קאדי) ובית הדין השרעי לערעורים דן בהרכב של שלושה קאדים: יושב-ראש ושני חברים.
[עריכה] בתי דין דרוזיים
בתי הדין של העדה הדרוזית ממוקמים בעכו וברמת הגולן, ודנים בהם בענייני אישות של בני העדה. בראש בתי הדין הדרוזיים מכהן קאדי מאד'הב.
הכנסת אשרה את חוק בתי הדין הדרוזיים ב-25 בדצמבר 1962. ב-2 בנובמבר 1961 אומץ חוק המעמד האישי של העדה הדרוזית בלבנון כדין הדרוזים בישראל, ובתי הדין הדרוזיים שופטים על-פי חוק זה. המועצה הדתית הדרוזית, המונה שלושה חברים, משמשת ערכאה לערעורים.
[עריכה] בתי דין נוצריים
הכנסיות של כל עדה נוצרית בישראל, כדוגמת בני הכנסייה הקתולית והנצרות יוונית-אורתודוכסית, מספקות לעדתן שירותי דת שונים, ובכללם גם בתי דין נוצריים. פסיקות אלה מוכרות על-ידי המדינה.