גמלון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גַּמְלוֹן הוא אלמנט אדריכלי בצורת משולש שווה שוקיים בחזית של מבנה. גמלונים נפוצו במבנים, בעיקר מקדשים באדריכלות יוון העתיקה, ונעשה בהם שימוש במספר רב של מבנים בסגנונות אדריכליים שונים. מטרתו המקורית של הגמלון היא לתמוך את הגג המשופע, אך נעשה בו שימוש אדריכלי בעיקר כדי לתת למבנה מראה יציב ואיתן.
באדריכלות הקלאסית מופיע הגמלון מעל השכבות של הארכיטרב, האפריז והקרניז, כחלק מהאנטבלטורה. הגמלון הקלאסי הוא הכותרת של המבנה כולו. בסגנונות אחרים נבנו גמלונים מעל שערים או פתחים אחרים על מנת להדגיש אותם ולקשט אותם. לעתים, קיימים תחריטים או פסלים בתוך הגמלון עצמו המכונים "טימפנון" או נבנה חלון עגול קטן במרכזו.
