ג'וזף שטיגליץ
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'וזף שטיגליץ, (נולד ב-9 בפברואר 1943) הוא כלכלן יליד ארצות הברית וחתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2001. שטיגליץ, מן הכלכלנים הידועים של זמננו, פרסם נוסף למחקרים כלכליים גם מספר ספרים שכוונו לקהל הרחב. הוא ידוע במיוחד בזכות ביקורתו על הגלובליזציה ועל מוסדות בינלאומיים כמו קרן המטבע הבינלאומית, ביקורת אותה השמיע בעודו מחזיק בעמדת סגן נשיא בכיר וכלכלן ראשי בבנק העולמי.
שטיגליץ נולד בעיר גארי שבמדינת אינדיאנה שבארצות הברית, בן לשרלוט ונתניאל שטיגליץ. בין השנים 1960 ו-1964 למד במכללת אמרהסט ואחרי כן במכון לטכנולוגיה של מסצ'וסטס (MIT). אחר–כך המשיך, בזכות "מלגת פולברייט" בלימודיו באוניברסיטת שיקגו. אחרי השלמת לימודיו הרצה ב-MIT ובאוניברסיטת ייל. כיום שטיגליץ הוא פרופסור באוניברסיטת קולומביה ועורך במשותף של המגזין The Economists' Voice.
שטיגליץ נישא שלוש פעמים, האחרונה שבהן בשנת 2004.
נוסף לכהונותיו האקדמיות שימש שטיגליץ במהלך השנים גם יועץ למדיניות כלכלית עבור ממשל ביל קלינטון בין השנים 1995-1997 וכן שימש סגן נשיא בכיר וכלכלן ראשי בבנק העולמי בין השנים 1997-2000. אחרי המחאות החריפות כנגד ארגונים כלכליים בינלאומיים, ובמיוחד אחרי מפגש ארגון הסחר העולמי בסיאטל (ארצות-הברית) בשנת 1999 נדחף שטיגליץ לעזוב את כהונתו בבנק העולמי על ידי סגן שר האוצר האמריקני לורנס סמרס. אחרי פרישתו מן הבנק ייסד שטיגליץ את ה"יוזמה לדיאלוג מדיניות" (IPD) שמטרתה לסייע למדינות מתפתחות לבחון חלופות מדיניות ולאפשר השתתפות אזרחים רחבה יותר בקביעת מדיניות כלכלית.
מחקרו העיקרי של שטיגליץ נגע ל"מיסוך", טכניקה המשמשת סוכן כלכלי אחד כדי לשאוב מידע פרטי מסוכן אחר. על תרומתו זו לתאוריה של אסימטריית מידע זכה שטיגליץ לפרס נובל, ביחד עם ג'ורג' א. אקרלוף וא. מייקל ספנס.
שטיגליץ פרסם מספר ספרים שכוונו לקהל הרחב כמו "סוציאליזם לאן", ספר המספק מבוא לתאוריות שמאחרי הכשלון הכלכלי במזרח אירופה ותפקיד המידע הלא שלם בשווקים. בשנת 2002 פרסם את "גלובליזציה ואי-נחת" בו טען כי קרן המטבע הבינלאומית מציבה את עניינה של "בעלת המניות העיקרית" בה, ארצות הברית, מעל זה של המדיניות העניות שלהן יועדה לעזור. בשנת 2003 פרסם ספר בשם "שנות התשעים העליזות", ניתוח של עלייתה ונפילתה של הבורסה בשנות התשעים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| 1969: פריש, טינברגן - 70: סמואלסון - 71: קוזנץ - 72: היקס, ארו - 73: לאונטיף - 74: מירדל, האייק - 75: קנטורוויץ' טג'אלינג ס. קומפאנס - 76: פרידמן - 77: אולין, מיד - 78: סיימון - 79: שולץ, לואיס - 80: קליין - 81: טובין - 82: שטיגלר - 83: דברה - 84: סטון - 85: מודיליאני - 86: ביוקנן - 87: סולו - 88: אלה - 89: הבלמו - 90: מרקוביץ', מילר, שארפ - 91: קואז - 92: בקר - 93: פוגל, נורת' - 94: הרסני, נאש, סלטן - 95: לוקאס - 96: מירליס, ויקרי - 97: מרטון, שולס - 98: סן - 99: מנדל - 2000: הקמן, מקפאדן - 01: אקרלוף, ספנס, שטיגליץ - 02: כהנמן, סמית - 03: אנגל, גריינג'ר - 04: קידלנד, פרסקוט - 05: אומן, שלינג - 06: פלפס |
