אדמונד פלפס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אדמונד ס. פלפס (אנגלית: Edmund S. Phelps; נולד ב-26 ביולי 1933) הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת קולומביה שבארצות הברית. פלפס הינו חתן פרס נובל לכלכלה של שנת 2006, וזאת על תרומתו בשנות השישים בחקר היחס בין אינפלציה ואבטלה. פלפס טען, בניגוד לעקומת פיליפס, שהיחס בין אינפלציה לאבטלה אינו שלילי. פלפס ופרידמן הציגו תאוריה לפיה רק אם רמת האבטלה תרד מתחת לרמת האבטלה הטבעית, מונח בו הם השתמשו לראשונה, יחל היחס השלילי בין האבטלה לאינפלציה. פלפס עוד חקר איך אותו תהליך משפיע על מקבלי ההחלטות בטווח הקצר והארוך.

פלפס קיבל את התואר הראשון מאמהרסט קולג' (Amherst College) ב1955 ואת תואר הדוקטור מאוניברסיטת ייל בשנת 1959. פלפס החל את הקריירה האקדמית שלו בייל ואז עבר לאוניברסיטת פנסילבניה ובשנת 1971 הוא עבר לאוניברסיטת קולומביה, היכן הוא משמש כפרופסור בכיר לכלכלה פוליטית מאז 1982. פלפס מכהן בתור מנהל המכון לקפיטליזם וחברה של אוניברסיטת קולומביה.

[עריכה] הקשר הישראלי

בשנת 2001 אדמונד פלפס והיאן הן מאוניברסיטת סינגפור, פרסמו בכנס על מקרו-כלכלה שנערך מטעם האוניברסיטאות הישראליות בן-גוריון ובר-אילן, מחקר הטוען כי, התיסוף שיצר נגיד בנק ישראל דאז, דוד קליין, דווקא עזר לצמיחה, בניגוד לדעת רבים. ההסבר, לשיטתם, נעוץ בכך שכשיש תיסוף, הייבוא גדל. הגידול בייבוא מעודד את התחרות בשוק המקומי, מה שמוריד את המחירים ואת המרווחים של היצרנים המקומיים. ירידת המחירים מעודדת את הגדלת הביקוש אצל הצרכנים, המגיבים בהגדלת התפוקה – בגלל הביקוש של הצרכנים וגם בכדי לשמור על הרווח הכולל שלהם.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט של אדמונד פלפס