ג'ון דנס סקוטוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ון דנס סקוטוס (1265-8 בנובמבר 1308) היה תאולוג ופילוסוף פרנציסקני, מייסד ה"סקוטיזם" ואויבו העיקש ביותר של התומיזם.
דנס נולד בדנס שבסקוטלנד. הוא הוסמך ככומר בנורתהמפטון שבאנגליה ולימד והורה באוניברסיטת אוקספורד ובפריס וככל הנראה גם באוניברסיטת קיימברידג' ואף שהה בקלן שבגרמניה בשנת 1307. שם גם מת.
בחייו, נחשב ל"דוקטור עידון" בגלל יכולתו למזג בעידון השקפות שונות, כדרך הסכולסטים. מאוחר יותר, הפך שמו לגינוי (Dunce, באנגלית: אדם קשה תפיסה, סתום).
תרומתו התאולוגית המרכזית הייתה הגנתו על ההתעברות בלא פגם (Conceptio Immaculata) של מריה, אמו של ישו הנוצרי. השאלה הייתה כיצד היה אפשרי שאמו של ישו תיוולד נטולת החטא הקדמון שכל אדם נגוע בו, בשעה שרק עם צליבתו של ישו הוסר כתם חטא זה מבני האדם. הפתרון של דנס היה שמריה נזקקה לסילוק החטא הקדמון ככל אדם, אך בזכות ברכת צליבת ישו, שניתנה לה למפרע, היא נהרתה בלי כתם החטא הקדמון.
בהשפעת מיסטיקה נאו אפלטוניזם היה דנס לאב הקדמון של התנועה הנומינליסטית שתקפה את התומיזם בעוז במאה ה-16. בתחום הכלכלה (כמו בתחומים אחרים), הוא סרב לקבל פתרונות אריסטוטליים מעשיים בסגנון התומיסטי ודרש הסברים מקיפים. במסגרת זו, הוא יצר את תיאורית ה"עלות" של הערך וניסח כמה טיעונים חשובים ביחס לטבעה של תחרות טהורה ומונופוליסטית.
