דגניה א'
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דגניה א', היא קבוצת התיישבות הנמצאת בקצהו הדרומי של ים כנרת, כעשרה ק"מ מדרום לטבריה, בתחום המועצה האזורית עמק הירדן. מקור השם דגניה בחמשת מיני הדגנים הגדלים בישראל.
דגניה א' (או דגניה, כפי שנקראה עד להקמת דגניה ב' בשנת 1920) נוסדה בשנת 1910 על אדמות הכפר אום ג'וני (שטח הכפר הנזכר במשנה ככפר גון או אגין נכלל ב-3000 דונם ממזרח לנהר הירדן שנרכשו על ידי קק"ל בשנת 1900) על ידי קבוצה, שנקראה "הקומונה החדרתית". הייתה זו הקבוצה השנייה שעבדה את אדמות אום ג'וני. קדמה לה "קבוצת הכיבוש" שהגיעה למקום בשנת 1909 בסיוע "המשרד הארצישראלי". קבוצה זו קיבלה על עצמה לנהל את את המקום ללא עזרת הפקידות לניסיון של שנה אחת. ב-1909 נתגלע סכסוך בין מנהל חוות כנרת מטעם המשרד הארצישראלי, האגרונום ברמן, לבין הפועלים, וקבוצה של פועלים החליטה לקחת פסק זמן ולהשתלם בעבודת החקלאות בחדרה. ב־28 באוקטובר 1910, לאחר שחתמו על הסכם חדש עם ארתור רופין מנהל המשרד הארצישראלי, חצו אנשי ה"קומונה החדרתית" (שתי בחורות ועשרה בחורים), חלקם אנשי 'הקומונה הרומנאית' (על שם העיר רומני שבאוקראינה), בהנהגתו של יוסף בוסל את הירדן בדרכם ליישב ולעבד מחדש את אדמות אום ג'וני. דגניה א' בהיותה הקבוצה הראשונה ואב הטיפוס לדגם ההתיישבות הנקרא קיבוץ ידועה כ"אם הקבוצות" או "אם הקבוצות והקיבוצים". ב־4 ביוני 1912 הקבוצה עברה מאום ג'וני לנקודת הקבע, באב-אלתום - שער הנהר, מוצא הירדן מהכנרת, בו היא ממוקמת עד היום.
במלחמת העצמאות הצליחו מגיניהן של דגניה א' ודגניה ב' לבלום את צבא סוריה שפלש לעמק הירדן. טנק סורי שהגיע לפתחה של דגניה נפגע ונעצר בידי חברי הקיבוץ ונמצא שם עד היום. המיתוס מספר שהטנק הושבת באמצעות בקבוק תבערה "מולוטוב", אך במאמר בשם "איך באמת נפגע הטנק של דגניה?" שפורסם בגיליון 7 של מגזין "השריון" נכתב על בדיקה שנערכה על ידי חיל החימוש ב־1991:
- "הבדיקה העלתה שבטנק השרוף נמצאה חדירה בליסטית אחת בצריח, אחת בצריחון המפקד, ורסס היקפי מתחת לאזור הפגיעה... נגרמו ממטען חלול... ממדי הרסס ההיקפי, צורתו ועובי השריון הנחדר, מתאימים לפצצת מטול פיא"ט".
בזכות שפע המים (ליד הכנרת) והאקלים החם התבססה דגניה א' על גידולי שלחין, בריכות דגים ורפתות בקר. כיום, עיקר הכנסתה נובעת ממפעל "טול-גל" ליהלומי תעשייה ואין במקום בריכות דגים.
יעקב פלמוני, חבר הקיבוץ, הקים בדגניה א' מוזיאון ומרכז לימודים, "בית גורדון לטבע ולחקלאות ולידע בקעת כנרות", או בקיצור "בית גורדון", על שמו של א"ד גורדון, שחי ועבד בדגניה, ואף נטמן בבית הקברות שלה.
כיום, דגניה א', כמו קיבוצים רבים עוברת תהליך של הפרטה. בסוף חודש פברואר בשנת 2007, הסתיים פרק משמעותי בהיסטוריה של הקיבוץ, כאשר בהצבעה בקרב חברי הקיבוץ, הוחלט כמעט בפה אחד להחליף את השיטה השיתופית בשיטה דפרנציאלית.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- דגניה א'
- תמונת לוויין של דגניה א' ב־Google Maps
- מבוסל ועד ההפרטה - תאריכים בתולדותיה של דגניה א'
- "אם הקיבוצים" בדרך להפרטה
- אם הקבוצות, דגניה א', השלימה בשבוע שעבר תהליך של הפרטה, עיתון הארץ.
[עריכה] ראו גם
| יישובי המועצה האזורית עמק הירדן | |
|---|---|
| קיבוצים | דגניה א' · דגניה ב' · בית זרע · אפיקים · אשדות יעקב מאוחד · אשדות יעקב איחוד · קבוצת כנרת · שער הגולן · מסדה · גינוסר · עין גב · חוקוק · אלומות · מעגן · האון · תל קציר · רביד |
| מושבים | אלמגור |
| יישובים כפריים | פוריה עילית · פוריה-כפר עבודה · פוריה-נווה עובד |
