כפר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כפר הינו דפוס התיישבות אנושי המאופיין בהיותו באזור חקלאי או באזור ספר. בדרך כלל יישוב זה קטן מעיירה או עיר. עד המהפכה התעשייתית ועידן העיור שהיה בעקבותיה היה הכפר צורת ההתישבות של מרבית האוכלוסייה האנושית במהלך ההיסטוריה.
[עריכה] הכפר בישראל
לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ושאר רשויות המנהל הישראליים, כפר מוגדר כיישוב שיש בו בין 60 ל- 2000 תושבים קבועים. יישוב גדול יותר נקרא עיירה, ויישוב קטן יותר נחשב מקום.
[עריכה] כפר מסורתי וכפריר
הכפר המסורתי היה יישוב קטן בו בדרך כלל בין 5 ל- 30 משפחות, כאשר סביב בתי הכפר היו האדמות החקלאיות שלו. המונח כפריר (Hamlet) משמש להגדרת כפר קטן ביותר הקשור מבחינה מנהלית ליחידה גדולה יותר. מקורו של השם במונח הגרמאני למתחם אדמה או מרעה. בישראל משתמשים במונח כפריר גם ביחס לכפר המיושב באופן עונתי או ארעי.
באנגליה, ההבדל המסורתי בין כפר לכפריר היה קיומה של קהילה דתית נפרדת בכפר, עם או בלי כנסייה. לעתים הכפריר התהווה באזור מסחרי בשטחי הכפר, כגון טחנת קמח, מכרה או מזח. ההבדל בין כפר לעיירה או עיר היא היעדרו של שוק בכפר וקיומו של שוק (בדרך כלל יום אחד בשבוע) בעיירה או בעיר. בקנדה גם רשות מקומית המונה אלפי תושבים עשויה להיקרא כפריר (Hamlet).
[עריכה] ארצות הברית
בחלק ממדינות ארצות הברית המונח "כפר" (village) מהווה צורת התאגדות מוניציפלית בה ניתנת סמכויות פחותות ליישוב על ידי השלטון המקומי האזורי, מאשר הסמכויות הניתנות לעיר. אין משמעות למספר התושבים באבחנה בין עיר לכפר.
