דיאתיל אתר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דיאתיל אתר (Diethyl ether; נקרא גם אתר דיאתילי או אֵתאוֹקְסִיאֵתָאן (Ethoxyethane) או בפשטות: אֶתֶר) הוא תרכובת אורגנית שנוסחתה 
, הנוצרת בתגובה בין חומצה גופרתית ואלכוהול.
גילוי התרכובת נזקף לזכותו של האלכימאי ריימונדוס לולוס (בשנת 1275 לערך), אולם אין עדויות מהימנות לכך. התרכובת סונתזה לראשונה בידי הרופא הגרמני ולריוס קורדוס בשנת 1540. קורדוס כינה את האתר "שמן מתוק של חומצה גופריתית", וציין כמה מתכונותיו הרפואיות של החומר. בערך באותה תקופה גילה האלכימאי והרופא פרצלסוס את תכונות שיכוך הכאבים של האתר.
השם "אתר" ניתן לחומר בשנת 1730, בידי הגרמני פרדיננד גאורג פרובניוס. דיאתיל אתר הוא דוגמה אחת לאלפי התרכובות האורגניות המוגדרות כאתר; אתר בהגדרתו הכימית הינו כל תרכובת המכילה את הקבוצה C-O-C, ואין להתבלבל בין המושגים. מצב דומה קיים במושג כוהל, שמה של קבוצת תרכובות אורגניות וכן שמו היום-יומי של החומר הידוע ביותר בקבוצה זו: אתנול.
המנתח האמריקאי קופורד וויליאמסון לונג היה הראשון שהשתמש בדיאתיל אתר להרדמה כללית (ב-30 במרץ 1842).
