דניאל (בן דוד)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דניאל (נקרא גם כלאב) היה בנו השני של דוד המלך, בנה של אביגיל הכרמלית. הוא נולד בחברון, בתקופה שדוד מלך בעיר.
דניאל מוזכר בדברי הימים א' ג א: "ואלה היו בני דוד... שני דניאל לאביגיל הכרמלית". זה המקום היחיד בו הוא מוזכר בשם זה, אך בספר שמואל ב' ג' ג הוא מוזכר בשם אחר: "ומשנהו כלאב לאביגל אשת נבל הכרמלי...".
הגמרא במסכת ברכות ד' ע"א דנה בשמו של דניאל: "תנא, לא מפיבושת שמו אלא איש בושת שמו, ולמה נקרא שמו מפיבושת? שהיה מבייש פני דוד בהלכה, לפיכך זכה דוד ויצא ממנו כלאב. ואמר רבי יוחנן, לא כלאב שמו אלא דניאל שמו, ולמה נקרא שמו כלאב? שהיה מכלים פני מפיבושת בהלכה." כלומר משמעות השם ע"פ הגמרא הוא "מכלים אב", וזה היה כינויו.
אף על פי שדניאל קודם לאבשלום בסדר הירושה, בניגוד אליו הוא לא תבע את המלוכה. המפרשים מביאים לכך שתי סיבות אפשריות: כלאב נפטר בגיל צעיר, או שלא היה ראוי למלוך מסיבה כלשהי.
