דספרסידוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דספרסידוס (Desaparecidos) - הנעלמים או הנעדרים - תופעת חטיפת אנשים ממניעים פוליטים על ידי שלטון החונטה הצבאית בארגנטינה בשנים 1976 עד 1983.
בשנים 1976 - 1983 אחזה בשלטון בארגנטינה חונטה צבאית, אשר באופן חשאי רדפה וחטפה אנשים ממניעים פוליטיים.
לדוגמה, הסופר והעיתונאי רודולפו וולש נרצח ברחוב לאור היום לאחר ששלח בדואר מכתב שכותרתו: "מכתב פתוח מסופר לחונטה הצבאית", ובו תיאר את האופן שבו נוצל הכוח לרעה בידי אנשי הצבא בשנת שלטונם הראשונה.
על פי רוב, המבוקשים היו נעצרים ברחוב, בבתיהם או בכל מקום אחר. לאחר מכן, הם היו מועברים למרכז מעצר סודי (מעריכים כי פעלו כ- 340 מרכזים כאלה ברחבי המדינה), שבו היו מוכים ומעונים, בחלק מהמקרים עד מוות.
משם, היו מטיסים אותם, כפותי ידיים ורגליים, לרוב תחת השפעת סמים, ומשליכים אותם לנהר לה-פלטה או לים.
על אף שהמעצרים נעשו על ידי הצבא או המשטרה, המשפחות לא קיבלו אף נתון על מקום הימצאם או מצבם של יקיריהן. התופעה כונתה "היעלמות" בעקבות דבריו של הגנרל חורחה רפאל וידלה, שהיה הנשיא בין השנים 1976 ו-1981, בראיון: "זו חידה, הם אינם חיים ואינם מתים...: הם נעלמים".
על פי הערכות רשמיות, מספר הנעלמים הוא כ-9,000 אנשים, אף שקבוצות אחרות, כמו "אמהות כיכר מאי" (הכיכר שבה נמצא בית הנשיא בבואנוס איירס), טוענות כי מדובר בכ-30,000 אנשים (למעלה מ-70% מתוכם היו בטווח הגילאים שבין 16 ל-35). עד היום, משפחות רבות אינן יודעות מה עלה בגורל יקיריהם, וארגונים שונים, כמו "אמהות כיכר מאי" ו "סבתות כיכר מאי" מחפשים מידע לגבי ילדיהם ונכדיהם - בניהם של נעלמים שנולדו במעצר, והועברו למשפחות אחרות (במקרים רבים, היו אלה אותן משפחות של אנשי הצבא שעינו ורצחו את הוריהם).