ארגנטינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רפובליקת ארגנטינה (ספרדית: República Argentina, להאזנה לחצו כאן (מידע) (עזרה) ) היא מדינה דוברת השפה הספרדית בדרומה של דרום אמריקה השוכנת בין הרי האנדים לאוקיינוס האטלנטי. ארגנטינה גובלת עם אורוגוואי, ברזיל, פרגוואי, בוליביה וצ'ילה. מבחינה גאוגרפית ותרבותית, שייכת ארגנטינה לאמריקה הלטינית.

המילה ארגנטינה באה מלשון ארגנטום - Argentum כסף (יסוד בטבע), בשפה הלטינית.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 פוליטיקה 3 כלכלה 4 פרובינציות 5 הערים הגדולות 6 גאוגרפיה 7 דמוגרפיה 8 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של ארגנטינה

האירופים הגיעו לאזור בשנים המוקדמות של המאה ה-16 (הראשון שראה ויישב את הארץ היה יורד הים הספרדי חואן דיאז די סוליס ב-1516), אשר בחפשו אחר מתכות יקרות (כסף וזהב), כינה את הנהר הגדול אשר נגלה בפניו "Río de la Plata", בספרדית "נהר הכסף" - כינוי אשר בסופו של יום דבק במדינה כולה. לאחר מכן, ההתיישבות הספרדית באזור זה הובילה למושבה בואנוס איירס אשר נוסדה תחילה ב-1536 על ידי פדרו דה מנדוסה (Pedro de Mendoza); ולאחר שנהרסה על ידי האינדיאנים תושבי המקום, נוסדה בשנית ב-1580, על ידי חואן דה גאראיי (Juan de Garay). ארגנטינה התקוממה כנגד השלטון הספרדי בשנת 1810, תוך ניצול פלישת נפוליאון לספרד ב-1808 ולקיחת המלך פרדיננד ה-7 בשבי; והכריזה על עצמאותה מספרד ב-1816. לאחריה נפתחה תקופה סוערת של לחימה נגד ספרד והגנה על עצמאותה יחד עם שאר מדינות דרום אמריקה, ובמקביל לכך סיכסוך מתמשך בין הצנטרליסטים של העיר בואנוס איירס לבין הפדרליסטים, עד להכרזה על החוקה מ-1853. מאז ועד ההפיכה הצבאית הראשונה, בשנת 1930, זכתה ארגנטינה ליציבות פוליטית ולתנופת שגשוג מרשימה ומתמדת, אשר הביאה לכך שכבר בתחילת המאה ה-20, הייתה ארגנטינה אחת הכלכלות המובילות בעולם, והיא אף זכתה לכינוי "אסם העולם".

אחרי מלחמת העולם השנייה עלתה לשלטון התנועה הפופוליסטית של הגנרל חואן דומינגו פרון. היא גרמה לקיטוב בחברה הארגנטינית. החונטה הצבאית שהתחלפה מדי פעם במשטרים דמוקרטיים מושחתים גרמה לבעיות כלכליות קשות, ב1982 בעקבות לחצים גוברים והולכים מקרב כוחות המחתרת השמאלניים וביקורת ציבורית גדולה כנגד המשטר הכלכלי הכושל פלש צבא ארגנטינה לאיי פוקלנד, איים אלה השוכנים במימיה הטריטוריאלים של ארגנטינה היוו מאז ומעולם נקודת מחלוקת בין ארגנטינה ובריטניה, הצבא הארגנטינאי כבש את האיים במהרה והפך את תושביו האנגלים ( האיים הם מושבה אנגלית) לבני ערובה. פעולה זאת אכן הסיחה את דעת הקהל מהמצב בכלכלי הקשה שבו הייתה שרויה המדינה, כמו כן שונה שם האיים לשמם הארגנטינאי "איסלס מלוינאס". ראש ממשלת בריטניה מרגרט תאצ'ר שילחה את הצי הבריטי לשחרר את האיים. הצבא הבריטי המיומן הביס את הצבא הארגנטינאי תוך שבועיים, במהלך הלחימה הושמד כמעט כליל הצי הארגנטינאי. התבוסה הצבאית הצורבת תרמה לסיומה של הדיקטטורה הצבאית ולחזרה לדמוקרטיה.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של ארגנטינה

החוקה הארגנטינאית של שנת 1853 נערכה מחדש בשנת 1994.היא מפרידה בין הרשות המבצעת, הרשות המחוקקת והרשות השופטת ברמה הלאומית וברמת הפרובינציה. הנשיא וסגנו נבחרים בבחירות ישירות לכהונה בת ארבע שנים. הם מורשים להבחר לכהונה שלישית, בתנאי שאחת הכהונות הופסקה מוקדם מהצפוי. הנשיא ממנה את הקבינט והחוקה נותנת לו כוח רב בתור ראש המדינה וראש הקבינט. החוקה מאפשרת לו להביא חוקים מתוקף צו נשיאותי, בתנאי שהם "הכרחיים ונחוצים ביותר", ויש לו זכות וטו.

הפרלמנט הארגנטינאי, שנקרא הקונגרס הלאומי (Congreso Nacional) מורכב משני בתים: סנאט (Senado) שכולל 72 חברים ובית הנבחרים (Cámara de Diputados) עם 257 נבחרים. משנת 2001 הסנאטורים נבחרים באופן ישיר מכל פרובינציה, כולל הבירה הפדרלית, המיוצגת על-ידי 3 סנאטורים. הסנאטורים נבחרים ל-6 שנים, כל שנתיים נערכות בחירות ושליש מחברי הסנאט נבחרים כל פעם. חברי בית הנבחרים נבחרים ל-4 שנים, גם בחירות אלה נערכות מדי שנתיים, ובוחרים בשיטה היחסית מחצית מחברי בית הנבחרים.

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת ארגנטינה

ארגנטינה נהנית מכמות עצומה של מחצבים, אוכלוסייה משכילה ומגזר חקלאי ששם דגש על היצוא. למרות כל התנאים הטובים האלה, החל משנות ה-80 המדינה שקעה בחוב חיצוני עצום, אינפלציה שהגיע לשיאים של 200% בחודש. על מנת להאבק במשבר, הממשלה מנסה להפחית את שליטתה בכלכלה, להנהיג רפורמות ליברליות ולהפריט את המשק. הרפורמה הרדיקלית במטבע בשנת 1991, שהשוותה בין הדולר לפזו, חיבלה קשות בצמיחה הכלכלית והייתה בין הגורמים הראשיים לפרוץ המשבר החמור בתחילת שנות האלפיים.

המשבר העולמי בכלכלה חיבל עוד יותר בכלכלתה הרעועה של ארגנטינה. ניסיונות לצמצם את התקציב לא עזרו. המשבר הגיע לשיאו ב-2001 עם התמוטטות אגרות החוב הממשלתיות והבנקים. דרישות הבנק העולמי להחזר ההלוואות החמירו את המצב. ארגנטינה הפסיקה את הצמדת הפזו לדולר בינואר 2001. החל משנת 2004 ישנה התאוששות מסוימת, אך המצב עדיין קשה.

[עריכה] פרובינציות

ערך מורחב – פרובינציות של ארגנטינה

בארגנטינה ישנן 23 פרובינציות ומחוז פדרלי אחד.

• בואנוס איירס (מחוז פדרלי)*
• פרובינציית בואנוס איירס
• קאטאמארקה
• צ'אקו
• צ'ובוט
• קורדובה
• קוריאנטס
• אנטרה ריאוס
• פורמוזה
• חוחוי
• לה פאמפה
• לה ריוחה
• מנדוסה
• מיסיונס
• נאוקן
• ריו נגרו
• סאלטה
• סן חואן
• סן לואיס
• סאנטה קרוס
• סאנטה פה
• סנטיאגו דל אסטרו
• ארץ האש ואיי האוקינוס הדרומי
• טוקומאן

[עריכה] הערים הגדולות

כ-88% מאוכלוסייתה של ארגנטינה גרים בישובים עירוניים. כ-3 מיליון גרים בבואנוס איירס וכ-11 מיליון גרים בבואנוס איירס רבתי. מתיישבים אירופאים רבים היגרו לערי ארגנטינה במהלך ההיסטוריה. הערים האלו הציעו עבודה, חינוך והזדמנויות אחרות למהגרים החדשים להיכנס למעמד הביניים. בהשוואה לרוב ארצות דרום אמריקה כיום, בארגנטינה יש מעמד ביניים גדול מאוד. רבים מבני המעמד הזה עובדים בתעשייה, בעלי עסקים קטנים, חלק ניכר עובד בסקטור הציבורי והשירותים. רובם גרים במבנים רבי קומות או קוטג'ים עם גינה צמודה. העשירים מעדיפים לגור בווילות ואחוזות בפרברים היוקרתיים.

החל משנות ה-30 הרבה עובדי כפיים עברו לערים הגדולות על מנת למצוא עבודה, דבר הגרם למחסור בדיור. כתוצאה מכך נוצרו שכונות עוני, עם פחונים ובתים מקרטון. הכמות העצומה של כוח עבודה זמין וזול גרמה לכך, שרבים מהם מסוגלים למצוא רק עבודה חלקית.

עריה של ארגנטינה נראות אירופאיות לכל דבר, תוך כדי הדגשת המוצא האירופאי של מתיישביה. רובן בנויות בסגנון ספרדי סביב כיכר מרכזית - הפלאזה. הכנסייה ומבני הקהילה החשובים, בדרך כלל פונים אל הפלאזה.

בנוסף ארגנטינה מחזיקה בעיר הדרומית ביותר בעולם אוסואיה.

הערים הגדולות הן:

• בואנוס איירס
• מר דל פלטה
• קורדובה
• רוסריו
• מנדוזה
• סאנטה פה
• מאר דל פלאטה
• לה פלאטה
• טוקומן
• סאלטה

[עריכה] גאוגרפיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של ארגנטינה

ארגנטינה היא המדינה השמינית בגודלה בעולם מבחינת שטח. היא נמצאת באמריקה הדרומית בשכנות לפרגוואי, צ'ילה, בולביה וברזיל.

מבחינה טופוגרפית ניתן לחלק את ארגנטינה לשלושה חלקים עיקריים: המישורים פוריים של הפמפס במרכז המדינה, שהם מרכז העושר החקלאי של ארגנטינה; הרמה של פטגוניה בדרום ורכס הרי האנדים לאורך הגבול המערבי עם צ'ילה, ובה הנקודה הגבוהה ביותר ביבשת אמריקה כולה - היא ההר אקונקגואה (Aconcagua), המתנשא לגובה של 6,960 מטר.

הנהרות העיקריים הם נהר פרנה (Parana), אחד הנהרות הארוכים בעולם, ונהר אורוגוואי (Uruguay), בצפון מזרח המדינה. שני נהרות אלה זורמים במקביל לאורך מאות קילומטרים, והם יוצרים אזור המכונה מסופוטמיה ("בין הנהרות", ביוונית), ובו מחוזות אנטרה ריוס ("בין הנהרות"), קוריאנטס ("זרמי המים") ו-מיסיונס. לקראת סופם מתאחדים שני הנהרות והם יוצרים דלתה מרהיבה, ואת הנהר הרחב בעולם, הוא ה-ריו דל פלאטה. נהרות גדולים אחרים הם יובליו הרבים של נהר הפרנה - וביניהם: נהר איגואסו (Iguazu), בגבול בין ארגנטינה לברזיל, ובו מפלי איגואסו המפורסמים והמרהיבים; הפרגוואי, הברמחו (Bermejo), הפילקומיו (Pilcomayo) וכן הנהר סלדו (Salado), "הנהר המלוח".

במרכז ובדרום המדינה זורמים נהרות גדולים אף הם, וביניהם נהר אטואל (Atuel), נהרות הקולורדו (Colorado, "אדום") ו-נגרו (Negro, "שחור") הזורמים במקביל לאורך מאות קילומטרים, ונהר צ'ובוט (Chubut).

האקלים בארגנטינה הוא ממוזג, עם נקודות קיצון בצפון (אקלים סובטרופי) ובדרום (צחיח וקר).

ארגנטינה גם טוענת בעלות על טריטוריה באנטארקטיקה - אנטארקטיקה הארגנטינית.

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של ארגנטינה

ארגנטינה היא מיזוג של מספר קבוצות אתניות עם הרבה יוצאי איטליה וספרד. גלי ההגירה העיקריים היו בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. בפאטאגוניה ישנו יצוג נכבד ליוצאי וולס. כמו כן יש הרבה יוצאי המזרח התיכון, המרוכזים בעיקר בערים. השפה הרשמית היא ספרדית.

עיקר האוכלוסייה היא קתולית, אך יחד עם זאת הקהילה היהודית היא הגדולה ביותר בכל אמריקה הדרומית עם כ-300,000 נפש. ישנה גם קהילה פרוטסטנטית חזקה. התושבים המקוריים מונים כ-700,000 נפש והם יושבים בעיקר בצפון, צפון-מערב ודרום.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ארגנטינה

• ארגנטינה - מידע כללי ותמונות מתוך אתר טרקר
• ארגנטינה באתר גרינגו
• ארגנטינה - מדריך טיולים באתר לכל הרוחות
• ארגנטינה באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA, באנגלית