האיים ההברידיים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה איננו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
האיים ההברידיים (אנגלית:The Hebrides) הם ארכיפלג נרחב, השוכן לאורך חופה המערבי של סקוטלנד.
מבחינה גאולוגית שרשרת האיים מורכבת מהסלעים העתיקים ביותר באיים הבריטים. הארכיפלג מתחלק לשתי קבוצות איים עיקריות:
1) ההברידיים הפנימיים: סקאי, מול, איילי, ג'ורה, סטאפה והאיים הקטנים.
2) ההברידיים החיצוניים: לואיס, האריס, ברנראיי, יוסט צפוני, יוסט דרומי, בארה וסיינט קילדה.
לעתים מתייחסים לאיים ההברידיים ככלל בשם ה"איים המערביים", למרות ששם זה מיטיב לתאר רק את ההברידיים החיצוניים.
מרבית תושבי סקוטלנד דוברי הגאלית באים מן האיים ההברידיים, בעיקר מן האיים החיצוניים, המנותקים יותר ובהם נשמרה השפה ומשמשת אוכלוסייה רחבה בחיי היומיום.
האי אראן והאיים האחרים בשפך הנהר קלייד (Clyde) אינם חלק מקבוצה זו, אולם הם משויכים אליה לעתים בטעות.
[עריכה] היסטוריה
החל במאה התשיעית לספירה החלו הנורבגים להתיישב באיים, ושלטונם הוכר רשמית על ידי המלך אדגר מסקוטלנד בשנת 1098. הסקוטים הכירו במגנוס השלישי מנורבגיה כשליט האיים, לאחר שהאחרון כבש את איי אורקני, ההברידיים והאי מאן במהלך מהיר מוקדם יותר באותה שנה, דבר שהביא להכפפת השליטים הנורבגיים של האיים השונים למלוכה הנורבגית באופן ישיר יותר.
השלטון הסקוטי על האיים התבסס לבסוף סופית רק בשנת 1266 במסגרת אמנת פרת' כאשר נמסרו לממלכת סקוטלנד.
- "ההברידיים- The Hebrides" הידועה גם בשם מערת פינגל היא אוברטורה מפורסמת שנכתבה על ידי פליקס מנדלסון בזמן שהותו באיים.
- הארכיפלג בו שוכנת הרפובליקה של ונואטו נקרא ה"הברידיים החדשים- The New Hebrides".
