הבונד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הבּוּנְד ("הברית") הוא כינויה של "מפלגת הפועלים היהודיים של ליטא, פולין ורוסיה" (יידיש: "אַלגעמײנער ייִדישער אַרבעטסבונד אין רוסלאַנד, ליטע און פּוילן"). המפלגה פעלה בין שנות התשעים של המאה ה-19 לשנות השלושים של המאה ה-20; חבריה נקראו "בּוּנְדִיסְטִים", ולעתים "בונדאים".
הבונד נוסד בוילנה בשנת 1897. מטרתו הייתה לאחד את כל הפועלים היהודים באימפריה הרוסית למפלגה סוציאליסטית אחת. האימפריה הרוסית באותה העת כללה את ליטא, בלארוס, אוקראינה ומרבית פולין, המדינות בהן חיה מרבית יהדות העולם באותה התקופה. הבונד ניסה לתמוך בתנועה רוסית מהפכנית רחבה, כדי להפוך את רוסיה למדינה סוציאליסטית ודמוקרטית. הם קיוו כי במסגרת מדינה כזו, יזכו היהודים להכרה כאומה עם מעמד חוקי של מיעוט.
הבונד היה מיוזמי הקמת המפלגה הסוציאל דמוקרטית הרוסית, אולם, בשנת 1903 נטש את המפלגה לאחר שזו לא הכירה בבונד כנציג הבלעדי של הפועלים היהודים. לאחר מהפכת אוקטובר התפלג הבונד לתומכי המפלגה הקומוניסטית ולמתנגדיה. הפלג של תומכי המפלגה הקומוניסטית הצטרף אליה בשנת 1921.
הבונד היה מפלגה חילונית, והתנגד למה שנראה לחבריו כאופי הראקציונרי של החיים היהודיים המסורתיים ברוסיה. המפלגה גם התנגדה לציונות, וטענה כי ההגירה לארץ ישראל היא סוג של אסקפיזם. כמו כן, קידמה המפלגה את השימוש ביידיש כשפה הלאומית של היהודים, והתנגדה לפרויקט הציוני להחייאת העברית. למרות כל זאת, בונדיסטים רבים עברו לציונות, והבונד סבל מאובדן קבוע של חברים פעילים גם עקב הגירה. בונדיסטים רבים נטלו חלק פעיל בהקמת מפלגות סוציאליסטיות בארץ ישראל, ומאוחר יותר במדינת ישראל.
מרבית תומכי הבונד היו פועלים ואוּמנים יהודיים, אך היו לו תומכים גם בקרב האינטליגנציה היהודית. הבונד פעל הן כמפלגה פוליטית (עד כמה שהתנאים הפוליטיים אפשרו זאת) והן כאיגוד מקצועי. הם חברו לפועלי ציון ולקבוצות אחרות כדי לארגן קבוצות להגנה עצמית של יהודים מפני פוגרומים ופרעות. במהלך מהפכת 1905 הובילו אנשי הבונד את המהפכה בעיירות היהודיות, בעיקר באזור בלארוס של ימינו.
פולין וליטא קיבלו עצמאות ב-1918, והבונד המשיך לפעול במדינות אלה, בעיקר בעיירות מרובות-היהודים של מזרח פולין. הארגון הפך גם פעיל בקרב המהגרים היהודים בניו-יורק. בפולין טענו הבונדיסטים כי על היהודים להשאר וללחום למען הסוציאליזם, ולא להגר. כשהופיע זאב ז'בוטינסקי, מנהיג התנועה הרוויזיוניסטית, בפולין במהלך ל"פינוי" יהדות אירופה, האשימו אותו הבונדיסטים בסיוע לאנטישמיות.
במהלך מלחמת העולם השניה המשיך הבונד לפעול כארגון מחתרתי בפולין. במהלך השואה הוציאו פעילי הארגון עיתונים מחתרתיים רבים בגטו ורשה. קבוצה זו הוציאה את המספר הרב ביותר של עיתונים ומספר עמודים בגיטו זה. עיתונים אלו הכילו מידע רב אודות הנעשה בחזיתות השונות של המלחמה, מוספים ספרותיים, ואף ביקורות נוקבות כלפי התנהלות היודנראט וקריאה למרי. הוצאת העיתונים והפצתם היו כרוכים בסיכון חיים, ופעילים רבים נרצחו במהלך עבודתם. ב-1945, עם תום המלחמה, והקמת המשטר הקומוניסטי בפולין התדלדל מאגר תומכי הבונד באירופה. הבונד שרדה כתנועה מינורית בקהילות היהודיות של ארצות הברית, קנדה ארגנטינה ואוסטרליה.
