הבריגדות האדומות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הבריגדות האדומות (איטלקית: Brigate Rosse) היא קבוצת מחתרת טרוריסטית מרקסיסטית-לניניסטית איטלקית שקמה בראשית שנות ה-70. בין פעולותיה המפורסמות הייתה רצח ראש ממשלת איטליה אלדו מורו. על פי הערכות, אחראי הארגון לכ-14,000 פעולות אלימות בשנות השבעים והשמונים. כיום כוחו מצומצם והוא מונה רק כמה עשרות פעילים.

תוכן עניינים 1 שנות השבעים: תחילת הפעילות 2 רצח אלדו מורו 3 פיצול 4 הארגון כיום 5 קישורים חיצוניים

[עריכה] שנות השבעים: תחילת הפעילות

הארגון נוסד באוגוסט 1970 על ידי שלושה צעירים מצפון איטליה. בתחילה התמקדה פעילותו בפעולות תמיכה בארגוני העובדים ברג'ו אמיליה, מילאנו וטורינו. ב-1972 בוצעה החטיפה הראשונה של הארגון, שחטף בכיר בתעשייה ושחרר אותו לאחר זמן מה. בשלב זה החל הארגון להיבדל מארגוני שמאל אחרים בנחישותו, קיצוניותו, נכונותו להשתמש באלימות.
ביוני 1974 בוצעה הפעילות הקטלנית הראשונה של הארגון - הריגתם של שני פעילים נאו-פאשיסטים. בספטמבר אותה שנה נעצרו שניים ממייסדי הארגון ונידונו ל 18 שנות מאסר. הם שוחררו ב-1987. לאחר 1974, התפשטה פעילות הארגון לרומא, ונציה וגנואה, והוא התמקד בחטיפות של פוליטיקאים בכירים (בעיקר ממפלגת השלטון, הנוצרים-דמוקרטים) וכן אנשי משטרה ושירותי הבטחון.
ב-1976 עצרה המשטרה כמה מחברי הארגון והרגה חבר אחד. הארגון הסלים את פעולות הטרור שלו, בעיקר נגד שופטי שלום וקרבינרי. (אנשי יחידה צבאית-משטרתית באיטליה).
על-פי טענתו של יון פ'צפה, בכיר בארגון הסקוריטטה שעבר לעבוד עבור ה-CIA, קיבל הארגון תמיכה כספית ולוגיסטית משירותי הביון של צ'כוסלובקיה ושיתף פעולה עם אש"ף. טענה זו לא אומתה.

[עריכה] רצח אלדו מורו

ב-16 במרץ 1978 חטפו הבריגדות האדומות את אלדו מורו, מנהיג הנוצרים-דמוקרטים, ראש ממשלת איטליה חמש פעמים, שהיה מיועד לכהן בפעם השישית ועמד להגיע להסכם (שכונה "הפשרה ההיסטורית") בין מפלגתו למפלגה הקומוניסטית. אנשי הבריגדה, במדים גנובים של חיל האוויר האיטלקי, ארבו למורו, הרגו חמישה משומרי ראשו וחטפוהו. לאחר 56 יום שבהם הוחזק מורו בשבי, הוא נורה למוות בידי איש הבריגדות מריו מורטי.
רציחתו של ראש הממשלה לשעבר הובילה למתקפה נרחבת של המשטרה וזרועות הבטחון על הבריגדות. המעשה גונה בחוגי השמאל, בכלל זה השמאל הקיצוני, ואפילו מנהיגי הבריגדות לשעבר, שהיו נתונים בכלא, גינוהו. התמיכה הציבורית בארגון ירדה לשפל.

[עריכה] פיצול

ב-1984 פוצל הארגון לשתי סיעות - הבריגדות האדומות-PCC (קבוצת הרוב) והבריגדות האדומות-UCC (קבוצת המיעוט). באותה שנה הודיעו מנהיגי הארגון הכלואים, בהם המייסדים, כי אין טעם במאבק האלים והם מתנגדים לו. למרות זאת, ולמרות גלי מעצרים של מנהיגים וחברים בבריגדות, פעולות הטרור נמשכו בשנות השמונים ובמידה פחותה גם לאחר מכן.

[עריכה] הארגון כיום

בעקבות נפילת הגוש הקומוניסטי, וגל מעצרים גדול באיטליה ובצרפת ב-1989, נחלש הארגון בצורה משמעותית, אך נותר פעיל. ב-2005 נדונו ארבעה מחברי הארגון למאסר עולם על רצח פוליטי שביצעו ב-2002.
הארגון מונה היום לפי הערכות רק כ-50 חברים, והוא מתקשה לבצע פעולות משמעותיות.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• הבריגדות האדומות, באתר "סיקור ממוקד"