הגייה צנענית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. הסיבה שניתנה לכך היא שגיאות בעברית ובניסוח עברי. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
הגייה צנענית היא הגייה שצמחה מתוך ההגייה התימנית באזור הצנעא שבתימן. השפה העברית בצנעא הייתה בשימוש בעיקר לצורכי פולחן ותפילה ולא הייתה מדוברת בדרך כלל לצורכי היום יום, מאז עלייתם של יהודי תימן למדינת ישראל, מספר דוברי העברית בעלי ההגיה הצנענית ירד משמעותית עם הדורות. רבים מיהודי תימן כיום דוברים בהגייה הנפוצה במדינת ישראל, אך בכל זאת ניתן למצוא כמה וכמה יוצאי תימן ששמרו את ההגייה והעבירוהו לחלק מילדיהם.
ההבדלים העיקריים בין ההגייה התימנית לבין ההגיה הצנענית הם ההבדל הברור בין רוב האותיות בהגייה התימנית לעומת ההגייה הצנענית שבה נבלעים הצלילים היחודיים של האותיות, וגם כן השימוש באותיות ג'ימל וק'וף (גרונית) ששימשו בהגייה הצנענית ולא בתימנית. הרב סעדיה גאון ביקר בעבר את ההגייה הצנענית על אותו עיקרון וטען שלא אמורים לבטא את האותיות כפי שעושים בהגייה הצנענית כיוון שמקורם מהערבית והמבטא באזור, ואינם נכונים בעברית מתוקנת.
שירים ופיוטים רבים מתימן מבוצעים בהגייה הצנענית, כמו למשל חלק משיריה התימנים של עפרה חזה.
