הגירוש מגן עדן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הגירוש מגן עדן (La cacciata di Adamo ed Eva dal Paradiso terrestre) - יצירת אומנות של "תומאסו די סר ג'ובאני די מונה קאסאי" המכונה מזאצ'ו מתקופת הרנסאנס המוקדמת (המאה ה-15: 1425 - 1428) התמונה נמצאת בקפלת בראנקצ'י.
[עריכה] תוכן היצירה
ביצירה מוצג רגע הגירוש של אדם וחווה מגן עדן, סצנה מהברית הישנה. יש הרואים ביצירה זו פריצת דרך באומנות משום שהיא מייצגת את תפיסות העולם החדשות ברנסאנס.
ביצירה חווה מכסה את איבריה, לאחר שאכלה את פרי עץ הדעת. פניה מראות כאב, פיה פעור בזעקה והיא בוכה.
האדם ביצירה שפוף וידיו על פניו.
[עריכה] פרשנות
ישנה פרספקטיבה הבנויה על קווי אלכסון, בה רואים את אדם וחווה כיוצאים ממין שער. נקודת התצפית משכנעת וברורה. עוד התקדמות פרספקטיבית היא קיצורו של מלאך אלוהים הנמצא מעליהם. הדימוי נראה משכנע ביותר, מלא נפח ומציאותי.
בניגוד ליצירות אומנות מימי הביניים ולאחר מכן, ניתן לראות ביצירה זו הומניזם בולט, זאת בניגוד למסורת האומנותית. יש הרואים בדרך התיאור של אדם וחווה בתמונה כדרך תיאור הרוויה ברגש ואנושיות: סבל, כאב, בושה, זעקה, הבאה לידי ביטוי גם בארשת פניהם של אדם וחווה וגם בתנועות גופם.
בניגוד למוזולינו, צייר נוסף שצייר תמונה של אדם וחווה, קשה למצוא בעיות אנטומיות בציור. נראה שביצירה יש פרופורציות וביטויים המעידים על הכרת גוף האדם.