הגליות לברגאן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ההגליות לברגאן בוצעו ברומניה בתקופת השלטו הקומוניסטי בשנות החמישים של המאה ה-20.
הוצאתה של יוגוסלביה מהקומינטרן בשנת 1948 הפכה את אזור הגבול שבין שתי המדינות לרגיש במיוחד בעיני המשטר הקומוניסטי הרומני. על פי הדגם הסובייטי, משרד הפנים הרומני הוציא ביום 15 במרץ 1951 צו בזו הלשון:
"שר הפנים יוכל, לפי החלטתו, להורות על העברתם מהמרכזים הצפופים של אותם אנשים שאינם יכולים להצדיק את שהייתם באותם מרכזים והעברתם מכל יישוב של אותם שהתנהגותם כלפי העם העמל מזיק לבניית הסוציאליזם ברפובליקה העממית הרומנית. לאותם אנשים ניתן יהיה לקבוע מגורי חובה בכל יישוב אחר".
הצו הזה הכין את הרקע הדרוש להגלייה שהייתה השנייה בגודלה לאחר הגליות ינואר 1945, כאשר 70,000 בני אדם, בעיקר גרמנים אתניים, הוגלו לברית המועצות. הפניית המוגלים לברגאן תאמה גם את הכוונה לפתח חבל ארץ מוזנח. לפי משמך המתוארך לשנת 1956 תוכנן "טיהור" הבאנאט מהמיעוטים, בעיקר מהגרמנים, הסרבים והארומנים. כשלב שני של הטיהור הוצבו אותם שנחשבו ליסודות עוינים לקומוניזם, בעלי הקרקעות הגדולים, התעשיינים, פונדקאים, מסעדנים, פליטים מבסרביה וממקדוניה, חיילים לשעבר בצבא של גרמניה הנאצית, אזרחים זרים, אוהדים של טיטו, משתפי פעולה עם האויב בתקופת מלחמת העולם השניה, אנשי צבא ואישי שלטון (השלטון הקודם) בדימוס, קרובי משפחה ואוהדים של מי שהוגדרו כאנטימהפכנים, פעילים למען זכויות האזרח ואנשי עסקים שהיו להם קשרים במערב.
בפעולה שהתחילה בליל 18 ביוני 1951 הוגלו 45,000 בני אדם שנלקחו מבתיהם והועברו לברגאן. ההעברה הצריכה 2,656 קרונות רכבת ו-6,211 משאיות.
המנהיג הקומוניסטי הרומני יון גאורגה מאורר הצהיר בשנת 1989: "לי לא נאמר אף פעם שהאיכרים הבאנאטים הוגלו לברגאן בגלל טיטו! לי נאמר שהוגלו איכרים שהתנגדו לקולקטיביזציה. נראה לי שזה היה עדיף על שליחתם לבית הכלא".
