הדגל הפלסטיני
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הדגל הפלסטיני משמש את הרשות הפלסטינית ואת אש"ף, והוא אחת הגרסאות המוקדמות של הדגל הפאן-ערבי. גרסה ראשונה של הדגל הזה שימשה בחיג'אז בעת המרד שהוביל השריף חוסין מהמשפחה ההאשמית במכה נגד האימפריה העותמאנית. מרד זה התחולל במהלך מלחמת העולם הראשונה בשיתוף פעולה עם האימפריה הבריטית.
צבעי הדגל הם שחור, לבן, ירוק ואדום. בדגל הפלסטיני ובדגל ירדן הם מסודרים כשלושה פסים אופקיים שווים ברוחבם, ומשולש אדום שווה שוקיים שבסיסו תורן הדגל, וקודקודו נמצא במרכז הדגל, או בשליש המרחק מהתורן. בדגל ירדן יש במרכז המשולש האדום כוכב בעל שבעה קודקודים שמסמל את שבעת הפסוקים הראשונים בקוראן. הכוכב אינו כלול בדגל הפלסטיני.
דגלים בעיצוב דומה, הכוללים את הצבעים האלה או חלקם, מייצגים מדינות ערביות שקיבלו את האידאולוגיה הלאומית הערבית. מדינות שבהן האידאולוגיה השלטת היא דתית-איסלאמית, או סוציאליסטית, או כל אידאולוגיה אחרת, משתמשות בדגלים בצבעים שונים ובעיצוב שונה (למשל: ערב הסעודית, לוב). גם בקרב הפלסטינים, תנועות פוליטיות שדוגלות בשלטון איסלאמי, כמו חמאס, משתמשות בדגלים ירוקים, ואילו תנועות סוציאליסטיות, כמו החזית העממית, משתמשות בדגלים אדומים. עם זאת, הצבעים הפאן-ערביים הם המזוהים ביותר עם הפלסטינים ועם שאיפתם למדינה.
[עריכה] התייחסות ישראל
במשך שנים ארוכות (ולמעשה עד להסכמי אוסלו) אסרה ישראל על הנפת הדגל הפלסטיני, הן בתוך תחומי הקו הירוק והן מחוצה להם. במהלך האינתיפאדה הראשונה היו חלק גדול מהעימותים בין צה"ל והפלסטינים על רקע זה.
