הטריטוריות החדשות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- הערך זקוק לשיפור, אתם מוזמנים לתרום לוויקפדיה ולשפרו
הטריטוריות החדשות הינן תחום מנהלי בהונג קונג, הרפובליקה העממית של סין. האזור כולל בתוכו את צפונו של האי קאולון, ואת האזור מדרום לנהר סאם צ'אן המשמש כגבול סין הונג קונג לבין סין, כמו גם את האיים החיצוניים. הטריטוריות החדשות הושכרו לבריטניה על ידי שושלת צ'ינג בשנת 1898 במהלך הוועידה השנייה של פקין. אוכלוסיית האזור בשנת 2001 הייתה 3,343,046.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] השכרתם של הטריטוריות החדשות
האי הונג קונג הועבר לבעלותם של הבריטים בשנת 1841, בשנת 1860 הועברו בנוסף חלקים של חצי האי קאולון. הקולוניה הבריטית באי הונג קונג, משכה מספר רב של סינים ומערביים לחפש את הצלחתם באי. אוכלוסיית האי צמחה במהירות והמקום הפך לצפוף ביותר. התפרצות מחלת הדבר בשנת 1894 הדאיגה ביותר את ממשלת הונג קונג, נוצר צורך להרחיב את שטח הקולוניה, כדי לספק מרווח מגורים לאוכלוסייה המתפתחת. הפסדה של שושלת צ'ינג במלחמת סין-יפן הראשונה הוכיחה כי השושלת אינה מסוגלת לעמוד להגן על עצמה. נמל ויקטוריה והעיר היו חשופים לכל התקפה אפשרית מגבעות קאולון.
בינואר 1898 קבלה גרמניה את מפרץ ג'יאוג'ואו בשכירות מידי ממשלת סין, זאת לאחר ששני מיסיונרים גרמנים נרצחו באזור שאנדונג. כמחפשת להרחיב את שליטתה בצפון סין, דרשה רוסיה במרץ אותה שנה, את פורט ארתור שבסמיכות לאי ליאודונג. רק חודש לאחר מכן, קבלה צרפת את מפרץ גואנגג'ואו בשכירות, סמוך לקולוניות אחרות שכבר היו להם במחוז גואנגדונג.
בראותה את כל השגות הגבול האירופאיות בסין, החלה בריטניה לחשוש לנכסיה שלה, קרי הונג קונג. עקב סעיף בועידת פקין שקבע כי בריטניה היא המדינה הדומיננטית באזור, דרשה בריטניה את הרחבת שליטתה בקאולון כתגובה להתפרסותם של שאר מדינות המערב באזור.
השטח הנוסף הושכר לבריטים ל-99 שנים, וכונה הטריטוריות החדשות. יחד עם חצי האי קאולון הועברו גם האיים החיצוניים. ובכך הרחיבה בריטניה את הקולוניה של הונג קונג פי 12 [1].
[עריכה] תפיסת הריבונות על ידי הבריטים
למרות שההסכם נחתם ב-9 ליוני 1898, ונכנס לתקפו כבר בראשון ליולי, הבריטים לא לקחו מיידית את הטריטוריות החדשות. באותה תקופה לא היה מושל להונג קונג, וקולונל בריטי בשם ווילסון בלאק שימש כמנהל הונג קונג. סטיוארט לוקהארט המזכיר ההונג קונגי ששהה בבריטניה באותו זמן, נשלח להונג קונג כדי לערוך סקירה על הטריטוריות החדשות לפני ההעברה הרשמית. הגבול על נהר סאם צ'אן שהוצע על ידי ווילסון בלאק, נמצא רחוק מאידאלי על פי סקירתו של לוקהארט. קרבתו הרבה ללוהו, חילקה את העיר. גם לא היה בו גבול טבעי כהר. לוקהארט הציע להעביר את הגבול אל שרשרת הרים בצפון שנג'ן. הצעה שלא התקבלה בעין יפה, והדובר הסיני ביקש להעביר את הגבול אל שרשרת הרים מדרום לנהר סאם צ'אן. אי לכך הוחלט בסופו של דבר, בשנת 1899, להשאיר את הגבול על מכונו, בגדות נהר סאם צ'אן.
בנובמבר 1898 הגיע להונג קונג המושל החדש מר הנרי בלייק. העברת הניהול נקבעה לתאריך 17 באפריל 1898, וטאי פו נבחרה כמושב הממשל בטריטוריות. מעט קודם לתאריך הרשמי, החלו כמה משוטרי הקולוניה ההונג קונגית, להעביר דגלים ומסמכי ניהול נוספים אל המושבה בטאי פו, והכריזו על הממשל באזור.
[עריכה] התפתחות הערים החדשות
רובן של הטריטוריות החדשות היו, ובמידה מסוימת הינם, שטחים חקלאיים. נסיונות להביא את המקום למודרניזציה, לא התקיימו עד לשנות השבעים המאוחרות, בהן הוקמו ערים רבות חדשות, בניסיון לעייר את האזור בדומה לנעשה בקאולון ובהונג קונג. חרף התפתחותן המהירה של הערים באזור, אשר הביאו לאוכלוסייה בסך של כ-3 מיליון בני אדם, ממשלת הונג קונג הקצתה שטחים מיוחדים לפיתוח, והשאירה שטחים גדולים כאדמות מרעה וכיערות.
[עריכה] העברת הריבונות לסין
לקראת התקרבות תאריך התפוגה של הסכם השכירות, בשנות השמונים, נערכו שיחות בין בריטניה והרפובליקה העממית של סין על חתימת הצהרת השותפות הבריטית-סינית (1984), שבו דובר על החזרת הונג קונג כולה ביום פקיעת מועד השכירות על הטריטוריות החדשות, זאת גם עקב המצאותם של מבנים ומתקנים חשובים רבים בטריטוריות החדשות, וגם עקב הבעיה להעביר את כל תושבי הטריטוריות לשטחים המצומצמים של הונג קונג וקאולון. ההסכם נכנס לתוקף בסופו של דבר בראשון ליולי 1997, ובו נקבע כי כל השטחים הכבושים יוחזרו לבעלותה של סין, ואולם תונהג בהם שיטה שתקרא "מדינה אחת, שתי שיטות", ותהפוך את אזור הקולוניה הבריטית הונג קונג לאזור מנהלי מיוחד, תחת שליטת סין.
[עריכה] אזורים
תשעה אזוריים מנהליים מצויים בשטחי הטריטוריות החדשות.
- האיים החיצוניים הכוללים את
-
-
-
- האי לנטאו
- נמל התעופה צ'ק לאפ קוק
- האי צֶ'אנְג צַ'או
- האי למה
- הִי לִינְג צַ'או
- קַאו יִי צַ'או
- פֶּנְג צַ'או
- איי פּוֹ טוֹי
- שֶׁק קְווּ צַ'או
- איי סוֹקוֹ
-
-
- קְוַואי צִינְג, הכולל בתוכו שתי תת-אזורים
-
-
-
-
- קְוַואי צוּנְג
- צִינְג יִי
-
-
-
- צפון הגובל בשנג'ן
- סַאי קוּנְג
- שַׁא טִין
- טַאי פּוֹ
- צוּאֶן וַואן
- טוּאֶן מוּן
- יוּאֶן לוֹנְג
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] הערות שוליים
- ^ Wiltshire, Trea. [First published 1987] (republished & reduced2003). Old Hong Kong - Volume One. Central, Hong Kong: Text Form Asia books Ltd. Page 75. ISBN Volume One 962-7283-59-2
[עריכה] לקריאה נוספת
Lee Ho Yin and Lynne D. DiStefano, A Tale of Two Villages: The Story of Changing Village Life in the New Territories (Hong Kong: Oxford University Press), 2002.
