New Immissions/Updates:
boundless - educate - edutalab - empatico - es-ebooks - es16 - fr16 - fsfiles - hesperian - solidaria - wikipediaforschools
- wikipediaforschoolses - wikipediaforschoolsfr - wikipediaforschoolspt - worldmap -

See also: Liber Liber - Libro Parlato - Liber Musica  - Manuzio -  Liber Liber ISO Files - Alphabetical Order - Multivolume ZIP Complete Archive - PDF Files - OGG Music Files -

PROJECT GUTENBERG HTML: Volume I - Volume II - Volume III - Volume IV - Volume V - Volume VI - Volume VII - Volume VIII - Volume IX

Ascolta ""Volevo solo fare un audiolibro"" su Spreaker.
CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
הונג קונג - ויקיפדיה

הונג קונג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המנהל המיוחד של אזור הונג קונג
ברפובליקה העממית של סין
דגל הונג קונג סמל הונג קונג
דגל הונג קונג סמל הונג קונג
מיקום הונג קונג
שפה רשמית קנטונזית ואנגלית
שטח
- סה"כ
- % מים

1,103 קמ"ר
4.6%
אוכלוסייה
- סה"כ
- צפיפות

6,845,400 (2003)
6,206/קמ"ר
הקמה
- תאריך
העברה מבריטניה לסין העממית

1 ביולי, 1997

מטבע דולר הונג קונגי (HKD)
אזור זמן UTC +8 (AWST)
סיומת אינטרנט .hk
קידומת טלפון 852 וגם 001 ממקאו

הונג קונג או בשמה המלא הונג קונג, האזור המנהלי המיוחד של הרפובליקה העממית של סין (סינית: 中華人民共和國香港特別行政區, ) הוא אחד משני אזורים מנהליים מיוחדים במסגרת הרפובליקה העממית של סין (השני הוא מקאו). פירוש השם הונג קונג הוא "הנמל הריחני".

הונג קונג מורכבת מהאי הונג קונג, קאולון והטריטוריות החדשות. חצי האי קאולון מחובר לטריטוריות החדשות בצפון, המתחברות לשטח סין גופא מעבר לנהר סאם צ'אן. בסך הכל, כולל שטח הונג קונג 236 איים קטנים, שהגדול בהם הוא לנטאו והשני בגודלו והמאוכלס ביותר הוא האי הונג קונג. האי הזעיר אפ ליי צ'או שליד נמל אברדין נחשב לשטח המאוכלס ביותר בעולם.

הונג קונג הייתה מושבה בריטית עד ה-1 ביולי 1997, כאשר הושבה לשלטון סיני. תחת המדיניות של "מדינה אחת, שתי שיטות" נהנית הונג קונג ממידה רבה של אוטונומיה תחת השלטון הסיני, וממשיכה לקיים מערכת משפט, מטבע, מכס והגירה משלה, כמו גם נהיגה בצד השמאלי, כמקובל במושבות בריטיות. רק מערכת ההגנה הצבאית והיחסים הדיפלומטיים נתונים תחת חסות הממשלה המרכזית בבייג'ינג.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של הונג קונג

האזור המיוחד נוצר תחת השלטון הסיני לאחר שהוא הוחזק במשך 156 שנים על ידי בריטניה. בריטניה כבשה את האי הונג קונג במהלך מלחמת האופיום הראשונה בשנת 1841, וסין נאלצה לוותר עליו לצמיתות בחוזה נאנקינג מ-1842. בועידת פקין ויתרה סין על שטחים נוספים כולל דרום חצי האי קוולון ואיים סמוכים.

ב-1898 החכירה סין לבריטניה לחצי האי המכונים "הטריטוריות החדשות" (New Territories). החכירה הייתה למשך 99 שנים שספירתם החלה ב-1 ביולי 1898.

תחת שלטון בריטניה הונג קונג שגשגה ופרחה. הנמל שלה הפך להיות מרכז הסחר הבריטי במזרח הרחוק ודרכו עברו סחורות רבות בדרכם למערב. חברות רב לאומיות רבות מיקמו בה את המטות שלהם למזרח הרחוק וכך היא הפכה למרכז בנקאות וביטוח. הבורסה של הונג קונג היא אחת המרכזיות במזרח הרחוק.

דגל הונג קונג בשנים 1959–1997 בזמן היותה מושבה בריטית.
דגל הונג קונג בשנים 1959–1997 בזמן היותה מושבה בריטית.

בסוף שנות ה-70, עם התקרבותו של תום מועד החכירה של "הטריטוריות החדשות" החלה ממשלת בריטניה לדאוג מחוסר-הוודאות בקשר לעתידה של הונג קונג, וההשפעות שלה על כלכלת המושבה. הרפובליקה העממית של סין מאז ומתמיד ראתה בכל הונג קונג שטח ריבוני סיני שצריך לחזור לשליטה, וסיום החכירה על הטריטוריות החדשות שהיוו את מרבית שטח הקולוניה הייה הזדמנות להבטיח זאת.

המשא ומתן החל ב-24 בספטמבר 1982 בעת ביקורה של ראש ממשלת בריטניה מרגרט תאצ'ר בבייג'ינג, ופגישתה עם מנהיג הרפובליקה העממית של סין, דנג שיאופינג. במשא ומתן בריטניה ויתרה על שליטה בכל המושבה, החל ממועד פקיעת החכירה על הטריטוריות החדשות, ואילו סין הבטיחה לתת מעמד מנהלי מיוחד באזור ולהשאיר על כנו את הקפיטליזם בהונג קונג, תחת הכותרת "מדינה אחת שתי שיטות". "ההצהרה המשותפת הסינית-בריטית" שפירטה את הליכי מעבר השלטון נחתמה בביג'ין על ידי ראשי הממשלות של שתי המדינות ב-19 בדצמבר 1984.

החזרת הונג קונג לשלטון התנהלה כמתוכנן ב-1 ביולי 1997. להונג קונג מטבע משלה, מכסים, שלטונות הגירה, מערכת חוקים נפרדת ואף חוקי תנועה שונים ששומרים על המנהג הבריטי לנהוג בצד שמאל של הכביש (בניגוד לסין). סין גם שומרת פחות או יותר על המידה המסוימת של חרויות ודמוקרטיה יחסית שהיו נהוגים במושבה בסוף השלטון הבריטי.

כיום הונג קונג היא אחת משלושת המרכזים העירוני הגדולים ביותר בסין. מתגוררים בה יותר מ-7 מיליון תושבים. התוצר הלאומי הגולמי לנפש דומה למדינות המתקדמות ביותר באירופה.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של הונג קונג

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת הונג קונג
מראה המחוז המרכזי של הונג קונג מפסגת ויקטוריה
מראה המחוז המרכזי של הונג קונג מפסגת ויקטוריה

להונג קונג כלכלה משגשגת, אחת החופשיות ביותר בעולם, המבוססת במידה רבה על סחר בינלאומי. למרות היותה אי קטן בגודלו, הונג קונג תופשת את המקום העשירי בעולם בהיקף הסחר שלה ומהווה המרכז ה-11 בעולם בגודלו לבנקאות.

להונג קונג אין משאבים טבעיים של ממש, כל המזון וחומרי הגלם חייבים להיות מיובאים אליה. בהתאם, היבוא והיצוא, כולל יצוא מחדש, עולה על סך התמ"ג של הונג קונג בערכי דולר הונג קונג.

עיקר הפעילות הכלכלית בהונג קונג מבוסס על סחר ענף, במידה הולכת וגוברת מול סין, כאשר שיעור העוסקים בענפי השירותים הולך וגדל בהדרגה ומהווה היום קרוב ל-90 אחוז מכלל התמ"ג, כאשר חלקו של מגזר היצור התעשייתי הולך וקטן בהדרגה ועובר במידה רבה לסין גופא. במיוחד בולטת הונג קונג בהיקף הרחב של פעילות בנקאית המתרכז בה, משום שרבות מהחברות הבינלאומיות מחזיקות את המטה האסיאני שלהן במנהל.

התמ"ג לנפש של הונג קונג, ששיעורו בערך 28,800 דולר מדורג במקום ה-15 בעולם, בשורה אחת עם הכלכלות הגדולות במערב אירופה ומקדימה את זו של יפן, עובדה ההופכת את הונג קונג לאזור העשיר ביבשת במונחים של תמ"ג לנפש. התמ"ג הכולל של הונג קונג מוערך ב-213 מיליארד דולר (2003)—כפול לערך מזה של ישראל—ומדרג אותה במקום ה-39 בעולם במונחים של כוח רכישה. אחרי תקופה ארוכה של צמיחה איתנה לאורך השנים, ירד קצב הצמיחה בחדות אחרי החזרה לשלטון סיני, במיוחד בעקבות 1998 בה הייתה ירידה של 5 אחוז בתמ"ג ובגלל ההאטה בכלכלה העולמית ומשבר הסאר"ס בשנים 2001 - אמצע 2003. סיום משבר הסאר"ס, ההתאוששות בשוק העולמי והחתימה על הסכם CEPA לשיתוף פעולה הדוק יותר בין הונג קונג לסין, שאפשר לגורמים בהונג קונג גישה חופשית יותר לשוק הסיני ותרמה לעידוד התיירות הסינית בהונג קונג, הביאו לחידוש הצמיחה בשבעת הרבעונים שאחרי אמצע 2003 בקצב ממוצע של 6.8 אחוז.

[עריכה] גאוגרפיה

תמונה פנורמית של האי הונג קונג (לצפיה הזז עם העכבר את סרגל הגלילה בתחתית התמונה)
תמונה פנורמית של האי הונג קונג (לצפיה הזז עם העכבר את סרגל הגלילה בתחתית התמונה)
מפת הונג קונג
מפת הונג קונג
ערך מורחב – גאוגרפיה של הונג קונג

השם "הונג קונג" מבוסס על שמו של האי הונג קונג בים דרום סין, השוכן על שפך צ'ו ג'יאנג (נהר הפנינה) בדרום סין. שטחים אחרים שהוספו מאוחר יותר כוללים את חצי האי קאולון ואת הטריטוריות החדשות, הכוללות יותר ממאתיים איים. בין הונג קונג לחצי האי קאולון שוכן נמל ויקטוריה, שהוא אחד מנמלי המים העמוקים החשובים בדרום סין. נופה של הונג קונג הררי למדי, עם מדרונות תלולים, כשהנקודה הגבוהה ביותר באיים היא הר טאי מו שן שגובהו 958 מטרים.

הונג קונג נמצאת בצד המזרחי של שפך צ'ו ג'יאנג, ואילו מקאו שוכנת בצד המערבי. מצפון שוכנת העיר שנג'ן שבסין.

מכלל שטחה של הונג קונג, 1,102 קמ"ר, רק 25 אחוז פותחו, ואילו 75 אחוז נותרו לשימוש פרקים ושמורות טבע.

אקלימה של הונג קונג הוא טרופי מונסוני. מזג האוויר קריר ויבש בחורף, בין ינואר ומרץ, חם וגשום באביב ובקיץ, בין אפריל לספטמבר וחם ויבש בסתיו, בין אוקטובר ודצמבר. הונג קונג נמצאת על מסלולם של טייפונים וסערות טרופיות. ב-18 בספטמבר 1906, למשל, פגע צונאמי באי והרג בערך 10,000 איש.

באזור סנטרל, שבאי הונג קונג מתגוררים ומועסקים תושבים רבים של המחוז. האזור תלול מאוד ומיושב בצפיפות. בכדי להתגבר על מכשול ההר, נבנה לאורך 800 מטרים, דרגנוע סנטרל - מיד-לוולס, שהוא הדרגנוע הארוך ביותר בעולם.

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של הונג קונג


[עריכה] יהדות הונג קונג

חברי הקהילה היהודית בבניית סוכה על חוף הים
חברי הקהילה היהודית בבניית סוכה על חוף הים

אין עדויות על יישוב יהודי בהונג קונג בזמנים קדומים, אולם מאז שלטון הבריטים ידוע על סוחרים יהודים רבים שהגיעו להונג קונג, שחלקם בחרו להשתקע בה. הידוע והמפורסם ביניהם הוא מר ששון, שהקים את בית הכנסת העתיק "אהל לאה" (ע"ש אמו) בשנת 1902, הקיים עד היום ברחוב רובינזון שברמות האמצעיות (Mid-Levels) של האי הונג קונג. וכן את בית הקברות היהודי בשנת 1855.

כיום קיימות בהונג קונג ארבע קהילות אורתודוכסיות, וקהילה אחת רפורמית. "אהל לאה", "שובה ישראל","קהילת ציון" (בקאולון), וחב"ד (סניף פעיל בהונג קונג וסניף שפועל בשבתות בלבד בקאולון). בהונג קונג קיימים שני בתי ספר יהודיים. הגדול שבהם הוא ביה"ס "כרמל", שכולל ארבעה גנים ושמונה כיתות לימוד. בית הספר השני, שהוקם בשנת 2006, הוא ביה"ס "עמודי שלמה", שהוקם כדי לספק מענה לקהילה החרדית בהונג קונג. כיום יש בו רק כארבע כיתות לימוד.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הונג קונג

Static Wikipedia (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Static Wikipedia February 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu