היטל ניומן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היטל ניומן הוא צורת רישום של מולקולה בה רואים קשר פחמן-פחמן מקדימה לאחור. הפחמן הקידמי מיוצג כנקודה והאחורי כמעגל. בהיטל ניומן משמש ברישום בעיקר בתיאור סטראוכימיה של אלקנים.
שני הפחמנים הינם בהכלאת sp3, כלומר קשר אחד קושר ביניהם, ושלושה קשרים נוספים מיוצגים על ידי קווים היוצאים מהפחמנים. בעזרת היטל ניומן ניתן להבדיל בקלות בין קונפורמציות סטאגרד, בה נמצאים המתמירים על הפחמנים השונים בזווית של 60O זה מזה לקונפורמציות אקליפסד, בה נמצאים המתמירים בדיוק אחד מול השני.
היטל ניומן נקרא על שם מלווין ספנסר ניומן, אשר המציא אותו ב-1952.