הימות הגדולות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הימות הגדולות נמצאות באמריקה הצפונית ומהוות את מערכת הימות הגדולה בעולם. מסודרות ממערב למזרח, הימות הן:
- ימת סופיריור - 82,400 קמ"ר
- ימת מישיגן – 58,000 קמ"ר
- ימת יורון - 59,600 קמ"ר
- ימת אירי – 25,700 קמ"ר
- ימת אונטריו – 19,500 קמ"ר
שטחן הכולל 245,200 קמ"ר, כשני שליש או 157,400 קמ"ר נמצאים בתחומי ארצות הברית וכשליש או 87,800 קמ"ר נמצאים בתחומי קנדה. ימת מישיגן היא היחידה שנמצאת כולה בתחומי ארצות הברית.
הימות נמצאות בין קווי הרוחב הצפוניים 42-49 מעלות. האוקיינוס האטלנטי נמצא במרחק 355 ק"מ מימת אונטריו, המזרחית שבימות, והיא מחוברת אליו באמצעות תעלת סנט לורנס. הימות מחוברות זו אל זו ודרכן יכולות אף אוניות גדולות להגיע מן הים עד למרכזה של היבשת, ומכאן חשיבותן הכלכלית.
חופי הימות הן אזור תעשייה מפותח מאד, העשיר במרבצי ברזל עצומים ונמצא בקרבת מכרות פחם גדולים. נוסדו שם כמה מן הערים החשובות בעולם כגון מילווקי, בפלו, טורונטו, מונטריאול, קליבלנד, שיקגו ודטרויט. האחרונה היא מרכז תעשיית הרכב של ארצות הברית. לאורך החופים הוקמו גם תחנות כוח גרעיניות לייצור חשמל הגורמות בין השאר גם לזיהום תרמי.
הימות נוצרו כתוצאה מסחיפת קרקע על ידי קרחונים אדירי ממדים בתקופת הקרח. חופיהן מפורצים מאוד ועמוקים, יש בהן מאות איים ובהן גם אגמים. בחורף קופאים פני המים, כתוצאה מן הרוחות הקרות המגיעות ממפרץ הדסון, והקרח מכסה את הימות במשך ארבעה חודשים בשנה. ספינות מיוחדות שוברות את הקרח ומפלסות נתיבי שיט לאוניות הגדולות בעונה הזו.
הימות הגדולות ממערב למזרח |
|