היפרכיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היפרכיה - אישתו של קראטס, יליד תבאי, בן המאה הרביעית לפני הספירה, פילוסוף מאסכולת הציניקנים, תלמידו של דיוגנס מסינופה. היפרכיה המרדנית נחשבת לפילוסופית הראשונה.
היפרכיה נולדה במרונאה שבתראקיה בערך ב- 346 לפנה"ס. היא החליטה להפוך לפילוסופית ציניקנית בהשפעת אחיה מטרוקלס, שהיה תלמידו של אריסטו בליקאון, ומאוחר יותר הפך לאחד מחסידיו של קראטס מתבאי איש אסכולת הציניקנים.
רוב הידע שיש לנו על אודותיה מקורו באנקדוטות ובדבריהם של סופרים מאוחרים יותר. דיוגנס לארטיוס מספר שהיפרכיה, שהייתה תלמידתו של קראטס מתבאי, הזדהתה עם תורתו והעריצה את דרך חייו. היא הייתה כה להוטה להינשא לו עד כי איימה בהתאבדות אם לא יעלה הדבר בידה. אם כי קראטס היה מבוגר ממנה, היא דחתה צעירים בגילה שביקשו את ידה. הוריה ביקשו מקראטס לנסות להניאה מתוכניתה, וכאשר לא הצליח לשכנעה, זרק לרגליה את גלימתו ואמר לה: "הנה החתן והנה כל רכושו. החליטי בהתאם!" היא החליטה להינשא לו, להצטרף אליו בנדודיו ולהפוך לציניקנית.
הציניקנים מאסו במוסכמות החברתיות, ויתרו על כל רכושם, לבשו גלימה בלה וביקשו נדבות למחייתם. יש אומרים כי קראטס והיפרכיה קיימו יחסי מין מתחת לאכסדרת עמודים ציבורית. אנשים נדהמו ממעשה זה, אך הציניקנים למדו להתעלם ממבטיו של הזולת ולנהל את חייהם על פי העיקרון המוצהר של תורתם האומר שעל האדם "לחיות בהתאם לטבע."
דיוגנס לארטיוס מספר כי היפרכיה הלכה לסעוד עם ליסימכוס מלך תראקיה שקיים סימפוזיון בביתו. היא תקפה את הפילוסוף תאודורוס האתאיסט בטיעון הבא: "אם מותר לתאודורוס לעשות דבר מסוים, מותר גם להיפרכיה לעשות כך. ואם אין כל רע בדבר שתאודורוס סוטר לעצמו, מותר גם להיפרכיה לסטור לו." תאודורוס, שנותר ללא מענה, משך בגלימתה כדי להפשיטה, אך היא לא התביישה ולא נעלבה. ואז תאודורוס שאל: "מיהי האישה שנטשה את האריגה?" והיא השיבה: "זו אני. אך האם רע הדבר בעיניך שהחלטתי להקדיש את זמני לפילוסופיה, במקום לאבדו באריגה?"
היפרכיה כתבה מכתבים, מהתלות ומאמרים פילוסופיים, אך מכל אלה לא שרד דבר.
