היתוך קר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח "היתוך קר" מתאר תהליך היתוך גרעיני המתקיים ומפיק אנרגיה בטמפרטורת החדר. תהליך כזה, לו היה אפשרי, יכול היה להוות מקור אנרגיה זול וזמין. למרות שהוכרז בעבר מספר פעמים על הצלחה במימוש תהליכי היתוך קר, כל הנסיונות לחזור על הניסויים נכשלו. בין הפיזיקאים מוסכם שאין כל תהליך ידוע של היתוך קר, ונראה שתהליך כזה כלל לא ייתכן.
הכרזתם של זוג מדענים מאוניברסיטת יוטה, ב-1989, על ביצוע היתוך קר, עוררה עניין תקשורתי רב, וסופה שהפכה לאירוע מביך, כשהתברר שמדובר בטעות מעבדתית פשוטה.
[עריכה] היתוך גרעיני
היתוך גרעיני הוא הליך המפיק אנרגיה מהפכת זוג אטומים בעלי מספר אטומי נמוך, לאטום בעל מספר אטומי גבוה יותר. בתנאים מתאימים, מסתו של החלקיק המאוחד קטנה מסכום המסה של החלקיקים הראשונים, והפרש המסות משתחרר, על-פי השוויון E=mc², כאנרגיה. באופן טבעי, התהליך דורש השקעה עצומה של אנרגיה; הוא מתרחש רק בליבתם של כוכבים, ומהווה עבורם מקור כמעט בלעדי של אנרגיה. האדם הצליח עד כה לממש היתוך גרעיני רק בתוככי פצצת מימן, המסתייעת בפיצוץ ראשוני של כמה פצצות ביקוע.
[עריכה] הכרזה על ביצוע היתוך קר
צמד כימאים אמריקנים בשם סטנלי פונס ומרטין פליישמן כינסו ב-23 במרץ 1989 מסיבת עיתונאים גדולה באוניברסיטת יוטה שבסולט לייק סיטי, ובישרו לעולם על "תגלית מדעית חדשה ומרעישה" - "תיאורטית, נראה כי בטווח הנראה לעין ניתן יהיה להפיק אנרגיה רבה בצורה פשוטה וזולה". ההליך שתארו פונס ופליישמן היה מבוסס על אלקטרוליזה של מתכות כגון פלדיום ופלטינה, בתיווך מים כבדים.
ההכרזה עוררה התרגשות רבה, אולם בתוך זמן קצר הוברר שאף מעבדה אחרת בעולם אינה מסוגלת לחזור על הניסוי. בכל המקרים התברר שהתהליך מספק אנרגיה - אולם בכמות הקטנה מזו שהושקעה בו. ההצגה הפכה לפארסה, ולאחר כמה חודשים חזרו בהם גם פונס ופליישמן עצמם. ההיתוך הקר הצית את דמיונם של טרחנים כפייתיים רבים, הרואים בו מקור אפשרי לאנרגיה בכמות בלתי מוגבלת.
