פלדיום
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
|||||
| כללי | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| מספר אטומי | 46 | ||||
| סמל כימי | Pd | ||||
| סדרה כימית | מתכות מעבר | ||||
| צפיפות | 12023 kg/m3 | ||||
| מראה | אפור |
||||
| תכונות אטומיות | |||||
| משקל אטומי | 106.42 amu | ||||
| רדיוס ואן דר ולס | 163 pm | ||||
| סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה | 2,8,18,18 | ||||
| תכונות פיזיקליות | |||||
| מצב צבירה בטמפ' החדר | מוצק | ||||
| טמפרטורת התכה | 1828.05°K | ||||
| טמפרטורת רתיחה | 3236°K | ||||
| שונות | |||||
| מוליכות חשמלית | 105.4/m·Ω | ||||
| מוליכות תרמית | 71.8 W/(m·K) | ||||
| אנרגיית יינון ראשונה | 804.4 kJ/mol | ||||
פלדיום (Palladium) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Pd ומספרו האטומי 46.
תוכן עניינים |
[עריכה] תכונות
פלדיום הוא מתכת רכה לבנה והוא מזכיר פלטינה, הוא אינו נכתם כשנחשף לאוויר ויש לו את נקודת ההיתוך הנמוכה ביותר בקבוצת הפלטינה. פלדיום הוא מתכת נוחה לריקוע כאשר מחממים אותה, ברגע שהוא מקורר הוא חוזר להיות קשיח. חומצה גופרתית וחומצה חנקתית מסוגלות לתקוף פלדיום, בעוד חומצת מימן כלורי ממיסה אותו באיטיות. פלדיום אינו מגיב עם חמצן בטמפרטורות נמוכות. פלדיום מתכתי מסוגל לספוח מימן עד פי 900 מנפחו, ייתכן כי מנגנון הספיחה קשור ביצירת ההידריד PdH2.
דרגות החימצון של פלדיום הן 2+ ו-4+. תרכובות פלדיום בעלות דרגת חימצון 6+ סונתזו בהצלחה. בדומה לשכניו לטור בטבלה המחזורית: ניקל ופלטינה פלדיום מצב חמצון +2 (8 אלקטרונים בקליפה d) יוצר קומפלקסים עם 4 ליגנדים בגאומטריה של ריבוע מישורי (ולא טטראדר).
[עריכה] שימושים
פלדיום הוא זרז מצוין וניתן להאיץ בעזרתו תגובות של הוצאת מימן או ספיחת מימן, הקשיית שומן צמחי (להכנת מרגרינה) נעשית באמצעות קטליזה של פלדיום. שימושים נוספים:
- לסגסוגות פלדיום שימוש בייצור תכשיטים.
- "זהב לבן" היא סגסוגת שמכילה זהב ופלדיום.
- בדומה לזהב, ניתן לרקע פלדיום לעובי של 100 ננומטר ולשלב אותו במגוון יישומים.
- פלדיום משמש כאמצעי לטיהור מימן, מכיוון שהוא מסוגל לפעפע דרכו כשמחומם.
- לפלדיום שימושים ברפואת שיניים, ייצור שעונים, מצתים במטוסים ועוד.
[עריכה] היסטוריה
פלדיום התגלה על ידי וויליאם הייד וולאסטון (William Hyde Wollaston) בשנת 1803. בשנת 1804 הוא קרא ליסוד על שם האסטרואיד פלאס (Pallas).
וויליאם מצא את יסוד 46 במחצב פלטינה גולמית מאמריקה הדרומית. הוא המיס את המחצב במי מלך, ניטרל את התמיסה עם נתרן הידרוקסידי (NaOH), הוסיף NH4Cl וכספית ציאנית ויצר פלדיום ציאני שאותו חימם וקיבל פלדיום מתכתי.
התרכובת פלדיום כלורי שימשה בעבר בתור תרופה לשחפת והיא ניתנה בכמות של 0.065 גרם כל יום. לטיפול זה לא היו תופעות לוואי שליליות אבל הוא הוחלף מאוחר יותר בתרופות יותר יעילות.
[עריכה] צורה בטבע
פלדיום נמצא בטבע בצורתו החופשית ובסגסוגות עם פלטינה, זהב ומתכות אחרות מקבוצת הפלטינה. מרבצים עיקריים נמצאים בהרי אורל, אוסטרליה, אתיופיה, צפון ודרום אמריקה. פלדיום מופק מסחרית ממרבצי ניקל-נחושת בדרום אפריקה ובאונטריו שבקנדה.
